קטגוריה: שבת שלום משלמה פרין

לעולם אל תרגיש שאין לך מה לתת, יש לך המון לתת, ואתה תגלה שככל שאתה ממעט לחשוב על כך, כן ייטב. ככל שאתה מרבה לחיות ולחשוב למען הכלל ומסוגל לשכוח את העצמי לחלוטין כדי לשרת את הכלל, בלי לחשוב לרגע על הדברים שאתה יכול להשיג בחיים, כן יגדל אושרך. לעולם אל תיתן ביד אחד ותיקח…

מתגעגע לשנינות ולמקוריות לעדינות ולאנושיות הנחבאת אל הכלים, לעידון ולרכות הלשון שכה הורגלנו בה. לאושר התמידי הבוקע משורות מאושרות, לאופטימיות, לשמחת חיים, לבת הצחוק ולאהבת האדם האמיתית כל כך. מתגעגע לאור הבוקע מתוך החושך למחול בגלים ולברק בעיני האוהבים, מתגעגע לאלה שקמו מתוך השורות ועסקו במלאכה ואינם עוד. שבת שלום אחיי. שלמה פרין. 18/06/2026

מתגעגע לשנינות ולמקוריות לעדינות ולאנושיות הנחבאת אל הכלים, לעידון ולרכות הלשון שכה הורגלנו בה. לאושר התמידי הבוקע משורות מאושרות, לאופטימיות, לשמחת חיים, לבת הצחוק ולאהבת האדם האמיתית כל כך. מתגעגע לאור הבוקע מתוך החושך למחול בגלים ולברק בעיני האוהבים, מתגעגע לאלה שקמו מתוך השורות ועסקו במלאכה ואינם עוד. שבת שלום אחיי. שלמה פרין. 18/06/2026

היועץ החכם הציג בפני הנסיך סט של שלוש בובות קטנות. הנסיך לא היה משועשע . "האם אני בחורה שאתה נותן לי בובות ? " – הוא שאל . " זוהי מתנה למלך לעתיד , " אמר החכם . "אם תסתכל בזהירות , תראה חור באוזן של כל בובה. " היועץ הושיט לו חתיכת חוט ,…

עם השנים ובחלוף הדורות, כדי להיטיב לכת, עברו אותם נודדים להליכה על ארבע וצימחו צמר שיגן עליהם מפני הכפור. כך באו לעולם הכבשים, שתמיד הולכות הן בעדר. החלק השני עשה את דרכו חזרה לבתיהם הישנים של הנוסעים. הם היו אומללים ובני האדם שלא יצאו למסע, ריחמו עליהם וניסו לעזור להם, אך הם לא מצאו אושר…

גם אם לפעמים נראה לך שאתה משחק על הקצה…. וגם אם לפעמים נראה לך שהכול נורא קר וקפוא או חם נורא….. ועוד רגע הכול יתפוצץ לך בפנים…. ומשהו מוזר תקוע לך בגרון ואנשים אחרים מכוונים לך ועליך את המיתרים, אל תתייאש…… אי שם צצים פתרונים אי שם תצוץ הקשת בענן, ויהיה מי שיוריד את הירח…

ילדה קטנה החזיקה בידיה שני תפוחים אדומים, אמא שלה ביקשה ממנה תפוח אחד, הילדה מיהרה ונגסה בשניהם, האם חשה אכזבה רבה מהתנהגותה של הילדה אולם נמנעה מלהגיד לה משהו. הילדה הקטנה הושיטה לאמה את אחד התפוחים כשעל פניה חיוך ואמרה: " זה בשבילך אמא, כי זה התפוח המתוק יותר " האם חיבק אותה בחום ושמחה…

בלב עיר ברחוב האורות, התגלגלו יחדיו שתי חביות. אחת כבדה, מלאה יין, שנייה- ריקה, וכלום בא אין. הראשונה- היא מתנהלת אט, לאט, ללא שום רעש געש… הס מוחלט. ואילו השנייה קופצת בשאון כאלו נתקפה בשיגעון. היא מרימה אבק עד השמים ומקימה טרטור מחריש אוזניים. כן, שתי חביות נעות ביחד, אחת בנחת, והאחרת- פחד ! אך…

עיוורים אנו. הטבע יצר אותנו מוכנים לזיהוי סכנה מיידית ובעלת עוצמה  ואז אנחנו מוכנים להתמודד מיידית או לברוח. אבל אנחנו עיוורים לשינויים וסכנות שמתפתחים בהדרגה. שבת שלום אחיי. שלמה פרין. 23/04/2026