מתגעגע לשנינות ולמקוריות לעדינות
ולאנושיות הנחבאת אל הכלים,
לעידון ולרכות הלשון שכה הורגלנו בה.
לאושר התמידי הבוקע משורות מאושרות,
לאופטימיות, לשמחת חיים, לבת הצחוק
ולאהבת האדם האמיתית כל כך.
מתגעגע לאור הבוקע מתוך החושך
למחול בגלים ולברק בעיני האוהבים,
מתגעגע לאלה שקמו מתוך השורות
ועסקו במלאכה ואינם עוד.
שבת שלום אחיי.
שלמה פרין.
18/06/2026