עם השנים ובחלוף הדורות, כדי להיטיב לכת, עברו אותם נודדים להליכה על ארבע וצימחו צמר שיגן עליהם מפני הכפור. כך באו לעולם הכבשים, שתמיד הולכות הן בעדר. החלק השני עשה את דרכו חזרה לבתיהם הישנים של הנוסעים. הם היו אומללים ובני האדם שלא יצאו למסע, ריחמו עליהם וניסו לעזור להם, אך הם לא מצאו אושר ונשארו אומללים כל ימי חייהם. עד עצם היום הזה נולדים אנשים רבים עם לב של כבשים ונוהגים כעדר. לעומתם, אנשים שנולדים עם לב האדם הישן, הפכו נדירים.
שבת שלום אחיי.
שלמה פרין.
07/05/2026