ירון זליקוביץ -העין הצופיה

01.01.2017

העין הצופיה

עבודת בניין לדרגה הראשונה

מאת האח ירון זליקוביץ

לשכת אביב 10

לתפארת האדריכל העליון של היקום

מכובדי, נושאי המשרה בלשכה הגדולה, הנשיא הנכבד של לשכתנו, האח משה שלו ונושאי המשרה בה, אחיי לשכתי ואחים מבקרים.

העין הצופיה היא אחת הסמלים העתיקים ביותר, שהיה בשימוש נרחב בתרבויות שונות ובשל כך גם בעל משמעויות רבות. עם הזמן, הוא התרחק ממשמעותו המקורית, אך נראה שכאשר אומץ על ידי הבנייה החופשית, הוא אומץ במשמעות קרובה למשמעות המקורית.

סמל העין הצופיה מופיע במספר מופעים. לעתים כעין אחת בלבד, כעין המוקפת בהילה, כעין בתוך משולש, או שילוש של הרכיבים הנ"ל עם אלמנטים נוספים כגון פרמידה לא גמורה, מגן משולש שווה צלעות וכיוצ"ב.

הסמל הוזכר לראשונה בכתבי הבנייה החופשית בשנת 1797 ב- Freemasons Monitor של תומס סמית ווב.

כשהוא מופיע כעין מוקפת בהילה, וכן הופיע בסמלה של הלשכה הגדולה של איטליה משנת 1805.

המשמעות הבסיסית של העין הצופיה בבניה החופשית (בדרגה הראשונה), היא סמל להשגחה המתמדת של האלוהים, על כל יציריו, וכסמל לחובה הבסיסית של כל בונה חופשי להאמין באל יחיד ("האדריכל הגדול של היקום"). תפקידה להזכיר שכל המעשים והמחשבות נבחנים בעקביות על ידי האלוהים ובשל כך גם החובה לנהוג על פי חוקי המוסר, המצוות ו"הדרכים הטובות".

כפי שההשגחה היא מתמדת, העין הצופיה לא נעצמת לרגע. היא נמצאת בכל מקום, בוחנת את נשמתו של כל אדם ומודעת לטוב לרע. ההשגחה מתקיימת בכל הרמות ביקום, מהאטום הבודד ועד הגלקסיות המרוחקות ביותר בהרמוניה מושלמת.

על פי העיקרון ההרמטי" מה שלמעלה הוא שלמטה" – כפי שהאדם רואה את ה"עין", את האלוהים, האלוהים רואה את האדם. ומכאן החובה של האדם להיראות זך ונקי מחטאים וממעשים רעים בעיני האלוהים.

בלוח הדרגה, סמל העין מופיע בין השמש לבין הירח. אחד הפרושים למיקום הוא שהאל הוא המקשר בין האור לחושך, בין הטוב לרע, ודרכו גם מתקיים הקשר בין כל" רכיבי היקום".

פרוש נוסף שאומץ על ידי הבונים החופשיים מהתרבות היהודית, הוא סמל למימוש רצון האל (האל רואה ומיד מבצע פעולה…). הבונים החופשיים רואים את עצמם ככלי בידי האלוהים להוציא את תושבי אירופה בפרט ואת

כל האנושות, ככלל, מן האפלה, להאיר את דרכם ולהעניק השראה לתהליכים חברתיים. להביא את הדמוקרטיה, החופש, השוויון, הצדק החברתי, וכל החידושים של העת החדשה. בהקשר זה, העין מרמזת על יעודם החברתי של הבונים החופשיים.

מקור אחר טוען, שתפקידו של סמל העין הוא דווקא להסתיר ידע ולא לסמל משהו ידוע. ככל הנראה הסמל מסתיר ידע הרמטי שהיה ידוע לחכמים המצרים, וככל הנראה גם לחירם אביף שהיה אחראי על בניית בית המקדש. חירם היה מאסטר מומחה בסודות של הארכיטקטורה המקודשת: מספר, צורה, מידה, והיישום שלהם דרך גיאומטריה ואדריכלות. ידע שאפשר ליצור את הקשר הישיר בין האדם לאלוהים.

לפי אחת מגרסאות האגדה, הסוד ליצירת הקשר בין האדם לאלוהים היה ידוע בכל דור רק לאנשים בודדים.. אולם כאשר חירם נרצח על ידי נוכלים, שניסו להכריח אותו לגלות להם את הסודות, שליש מהסוד נעלם – נלקח עימו לקבר- ולא הועבר הלאה לדורות ההמשך.

מאגדה זו ניתן להסיק שתפקידה של העין להזכיר לכל בונה חופשי להמשיך לחקור וללמוד עד שיצליח להגיע אל התובנות והסודות העתיקים, ולחזק את הקשר בינו לבין האלוהים ולבין שאר בני האדם.

המשולש המקיף את העין, גם הוא, סמל עתיק, ששימש בדרך כלל כסמל לאלוהים" יוצר הכל ומכיל הכל", בתרבויות עתיקות הוא סימל את שלושת האלמנטים הבסיסים בעולם – חי, צומח ודומם. ביהדות הוא סימל את אלוהים, והופיע עם שם ה' במרכזו או כחלק ממגן דוד. בנצרות הופיע כסמל לשילוש הקדוש.

יתכן שבבניה החופשית, הסמל גם בא במשמעיות הנ"ל אך גם יכול לסמל עקרונות נוספים , מכיוון שעקרונות רבים בבניה החופשית מופיעים בשלשות:

– שלושת הדרגות: שוליה, אמן ומאסטר, או באופן המוכר לנו יותר תלמיד בונה, חבר בונה, רב בונה.

– שלושת הרמות בבית המקדש: קומת הקרקע, החדר האמצעי וקודש הקודשים.

– 3 העמודים – דורי יוני וקורינטי (גבורה, חכמה ותפארת)

– חופש שיוון ואחווה.

– שלושת יסודות העולם: התורה, העבודה וגמילות החסדים.

משולש שווה צלעות נחשב לצורה המושלמת מאז העת העתיקה, וניתן לראות את השימוש במשולש זה ביסודות רבים בבניה החופשית, הטקסים, בסידור הכלים, בתנועה במסדרים מסוימים וכויוצ"ב.

מאחר שהשימוש בסמל העין הצופיה ובסמל המשולש שווה הצלעות נעשה על ידי תרבוית רבות לאורך תקופות ארוכות בהיסטוריה, מעניין להתחקות אחר שורשיו, הקשריו השונים, והמשמעיות הנוספות שלו.

סמל העין – כסמל התבונה.

הודו

סמל העין הופיע לראשונה בכתבים ההינדים (ריג ודה) לפני למעלה מ3000 שנה, במשמעות של תבונה, ראיית" האמת" וידיעת" הכל" .

האל ההינדואי שיווה, מופיע כדמות בעלת 3 עיניים. עינו השלישית נמצאת על המצח, וכשהיא נפתחת היא משמידה את מה שהיא רואה. תפקידה להשמיד את הרשע ואת הבערות.

כיום, סמל העין מופיע בתכשיטים הודים והוא מסמל את ההגנה מפני הרשע, והתבונה אליה שואפת נשמתו של כל אדם.

נפאל

גם בבודהיזם, הסמל דומה, אך יוחס לבודהה המכונה גם כ"עין של העולם", לו יש בנוסף לשתי העיניים נקודה על המצח, המסמלת את ה"עין השלישית" סמל התבונה, המודעות לכל דבר המתרחש בעולם, השליטה בחיים, במוות ובגלגול הנשמות.

העין השלישית נמצאת בשימוש במדיטציה כ" צ'אקרת העין השלישית". צ'אקרה זו ממוקמת במרכז המצח באזור שבין שתי הגבות. היא אחראית על ראיה ברורה, מבט אינטואיטיבי, ובכלל על היכולת לדמות ולהגשים מחשבות. כאשר היא מאוזנת ומפותחת היטב היא מקנה כישורים על-טבעיים ויכולת ראיה על-חושית והבנת עומק האדם.

אקוואדור העתיקה

בממצאים ארכאולוגים באיזור לה-מנה במרכז אקוודור נמצא חפץ בצורת פרמידה מאבן שחורה ומעליה מופיעה עין. מכמות ההשקעה הניכרת בבניית הפירמידה הזו, ניתן להבין כי החפץ היה חשוב במיוחד לבעליו, אך קשה לפענח את משמעותו ואת ייעודו.

סמל העין – כסמל העשייה והיצירה

מצרים

סמל העין במצרים העתיקה ייצג הגנה אקטיבית, כוחות ריפוי, חיים טובים – עושר, אושר, בריאות וכדומה – לחיים ולמתים כאחד. השתמשו בו כקמע וכסמל החל בטבעות, שרשראות, חריטה באבן, כלי חרס וכלה בקמעות שהצמידו לתכריכי המתים. בהירוגליפים המצרים, סמל העין בא במשמעות של" לעשות"" ליצור". כאן, המשמעות היא אקטיבית, (תיקון, טיפול, שמירה, שינוי) , ולא פסיבית

(צפייה, מודעות, הבנה, הבחנה). על פי המיתולוגיה המצרית," אתום (האל שיצר את העולם) שלח את עינו לחפש אחר שני ילדיו האבודים של נו אבי האלים, ברחבי תבל. משבוששה לחזור יצר לעצמו אתום עין חדשה. לאחר שילדיו חזרו עם העין, אתום בכה מתוך שמחה ומדמעותיו נוצרה האנושות. העין הראשונה הבחינה כי אתום

החליף אותה באחרת וכעסה עליו. כדי לפייס אותה הוא העניק לה מיקום מיוחד- מרכז מצחו, משם היא שלטה עמו על הארץ .."

בסיפור אחר, העין מופיעה כעינו של רה – אל השמש. עין שתפקידה להגן. העין הימנית מסמלת את השמש והשמאלית את הירח. מסמל את היכולת לראות גם את האור וגם את החושך ולהבחין בין הכוחות הטובים לכוחות הרשע.

קיים דמיון מפתיע בסמל העין של רה (RA) ובין המבנה של התלמוס במוח. התלמוס הוא חלק הנמצא במרכז המוח בין האונות ומחובר לקליפת המוח. כל החושים פרט לחוש הריח עוברים דרכו,

ותפקידו לקלוט ולעבד את המידע המגיע אל קליפת המוח ולגרות את התגובה הפיסיולוגית לגירוי (מוטיבציה לחשיפה או מניעה).

ככל הנראה הדמיון לא מקרי, מאחר שחכמי מצרים היו בקיאים במלאכת חניטת הגופות ובשל כך גם היו בעלי ידע נרחב באנטומיה של האדם.

דמיון זה יכול לרמוז גם על המשמעות המאוחרת יותר שניתנה לעין במשמעות של "האל שבתוכנו" המניע הפנימי של נשמתו של כל אדם לכיוון יעודו.

יתכן גם שהדמיון בין העין של הורוס לבין התלמוס מרמז על כך שמרכז המוח הוא מרכז התודעה האלוהית. בני האדם שמגיעים רמת רוחניות גבוהה במיוחד יכולים להתחבר לכוחות המיוחדים של האל.

סמל העין – כסמל השגחה, ודריכות מתמדת

המזרח התיכון

בתרבויות הערביות, במזרח התיכון, העין הופיעה בתוך יד ("חמסה") במשמעות של הגנה בפני" עין הרע", הגנה בפני הרוע, האלימות, כישופים וקסמים, כמו כן היא הופיעה גם ללא יד (נזאר) אך באותה משמעות – הגנה בפני הרוע.

יהדות

העין מופיעה במקורות בהקשר של אלוהים פעמים רבות בתנ"ך ובספרים החיצונים.

ברוב המקרים היא באה במשמעות של השגחה, בחינת המעשים והעוולות. אגדה מעניינת המופיעה בספרים החיצוניים מתארת שיחה בין משה לאלוהים על הר סיני. משה שאל אם אלוהים לא נח לרגע. כתשובה אלוהים ביקש ממשה להחזיק כד מים בידו ולהמתין. עם הזמן, משה נרדם וכד המים נפל מידיו וכל המים נשפכו מידיו. אלוהים הבהיר בכך למשה, מה גודל הנזק שיכול להיגרם אם אלוהים יפסיק לרגע קצר להשגיח על העולם.

מסיפור זה, ניתן גם להעניק משמעות נוספת לסמל העין. סמל לרצון האלוהי בהמשכיות הקיום.

סמל העין – כסמל התקווה הגאולה

במקורות מאוחרים יותר, העין מסמלת את התקווה לגאולה, ולשיבה מהגלות. סמל העין הצופיה אף מופיע בהמנון ישראל בשורה" ולפאתי מזרח קדימה, עין לציון צופיה". כאן ניתן לפרש את

משמעות הסמל, הן כעינו של אלוהים המשגיח על ציון, הן כעינו של היהודי בתפוצות שמצפה לגאולה לחזרה מהגלות לישראל, והן כתפילה היהודית המכוונת לכיוון ירושלים, למיקום בית המקדש שנחרב.

סמל העין – כסמל כניסה למחוזות שמימיים

נצרות

הממצא העתיק ביותר עם העין הצופיה, המיוחס לנצרות, נמצא בקבר ישו (ישוע בר יוסף) , שנתגלה במזרח תלפיות קרוב לעיר העתיקה בירושלים. בכניסה לקבר מופיע סמל עין בתוך משולש. גם כאן קשה לשער מה המשמעת המקורית של הסמל, מלבד היותו סמל מסורתי ששימש במקומות קבורה.

סמל העין מופיע ביצירות אומנות רבות, בקתדרלות ובמבני ציבור מאז המאה ה-16. לרוב הוא מופיע כעין בתוך משולש המוקף בהילה. המשולש מסמל ביצירות הללו את השילוש הקדוש והעין את אלוהים שצופה באופן תמידי על כל יציריו.

ברוב המקרים הסמל מופיע ללא שום כיתוב. מלבד בכנסיה בליידן בהולנד שנבנתה בשנת 1835 בה נכתב מתחת לסמל בלטינית: – שמשמעותו" זהו בית האלוהים ושער השמיים".

סמל העין – כסמל שליטה וסמל של כוחות הרשע

כתות שטניות

משתמשים בסמל העין במשמעות של השגת שליטה, רקימת קשרים אסורים ויצירת אליטות שליטות ומקושרות בכל רחבי העולם החותרות תחת מוסדות השלטות.

במקורות המתנגדים לבניה החופשית, מציינים קשר בין סמל העין, לסמל העין המופיע על הדולר האמריקאי ועל שטרות של מדינות נוספות כגון אוקראינה, יפן וכיוצ"ב. קשר המרמז על שאיפה לשליטה מוסתרת במוסדות השלטון, בכלכלה, בבתי המשפט ולקשרים אסורים בין אגודות ברחבי העולם.

סמל העין הצופיה מופיע גם בסרטוני הסתה, בסרטים ובסדרות אנימציה כגון גרביטי פולס, בוב ספוג כסמלם של כוחות הרשע בהם הגיבורים צריכים להילחם.

לשמחתי, ניתן להוכיח ללא צל של ספק שאין קשר בין סמל העין הצופיה בבניה החופשית לבין הסמלים בשטרות ובמבני הציבור ובסמלי הכתות המסוכנות. הקשר היחיד הוא שימוש באותו סמל עתיק, שהיה נפוץ עוד אלפי שנים לפני תחילת הבניה החופשית.

סמל העין – כסמל העיתונות והביקורת החברתית

בעת החדשה, סמל העין מופיע כלוגו של ערוצי חדשות, חברות תקשורת וכיוצ"ב. גם כאן, הסמל בא במשמעות של ביקורת, ובחינה מתמדת של הנעשה בעולם. אך כאן הביקורת לא נעשית על ידי האלוהים, אלא על ידי העיתונות החופשית השואפת לחקר האמת.

מיקום סמל העין בלשכה על שאלה אחת לא התייחסתי בצורה מפורשת והיא" מדוע העין הצופיה ממוקמת דווקא מעל לכסאו של נשיא הלשכה. לשאלה זו יתכנו מספר תשובות, ומכיוון שלא מצאתי מקור מוסמך אמנה את הסיבות האפשריות:

1. הנשיא הוא המשרה הנעלה ביותר בלשכה. וכפי שמלכי ישראל היו כפופים לחוקים ונבחרו ונמשחו מכוח האל, הנשיא צריך לזכור שלמרות מעלתו הרמה, יש מעליו רמות נוספות (חובת הצניעות), הוא עדיין כפוף לחוקים, ולחובות, והאל משגיח בכל עת גם על מעשיו.

2. הנשיא נמצא במקום שעיני כולם נשואות אליו. וממקום זה, העין הצופיה צופה בחזרה על הנוכחים, בוחנת אותם ומשגיחה על מעשיהם .

3. הלשכה מסמלת את העולם. וכפי שבעולם, האלוהים צופה ומשגיחה על יציריו, גם העין נמצאת במקום מרכזי ובולט הצופה על כל חלקי הלישכה.

4. אחת המשמעויות של הסמל הוא החוכמה והתבונה. וכמוה, גם הנשיא מסמל את החוכמה והתבונה.

5. מקום הנשיא הוא המקום החשוב ביותר בלשכה, והחובה להאמין באל יחיד היא החובה החשובה ביותר של כל בונה חופשי.

סיכום – סמל העין עבורי

אני מתקשה להתחבר למשמעות הסמל כסמל לבחינה ולהשגחה מתמדת על מעשינו. אני מאמין בשאיפה הפנימית שבשורש כל אדם לעשות טוב ולנהוג במוסריות גם ללא חשש מהשגחה חיצונית. אני מאמין שמוטיבציה פנימית חזקה בהרבה, גם לאורך זמן, מאשר מוטיבציה או ענישה ממקור חיצוני.

המשמעות שניתנה על ידי המצרים בעת העתיקה, לעין שנמצאת בתוכנו, המודעות הפנימית, והיכולת להבחין בין טוב לרע, ולמעשה להתחבר ליעוד שלנו או אל האל שבתוכנו – מתאימה לי יותר.

לדעתי סמל העין, מסמל לא רק את ההתבוננות של ישות חיצונית בנו, אלא גם את הקשר הדו כיווני בין בני האדם דרך" קשר העין".

העין היא "חלון לנפש". דרך התבוננות בעינו של האחר, ועל ידי יצירת קשר עין אמתי -" בגובה העיניים" – ולא באופן מתנשא, ניתן להתחבר לכל אדם, להבין את עמדתו, להזדהות ולהכיל את רגשותיו או מצוקתו ולסייע לו בעת הצורך.

לדעתי, העין מסמלת את ההתבוננות שלנו לעבר שלושה כיוונים:

– פנימה – שמירה על הגוף, על בריאותו הפיסית והנפשית. פיתוחו הפיסי והרוחני. טיפול נכון בו לפי

דרישותיו ודאגה לאריכות ימים איכותית. בתוך המרחב של הגוף שלנו, אנחנו ה"אל" שקובע ומכתיב את הכללים .

– החוצה – אל עבר בני האדם האחרים הסובבים אותנו. שמירה על הרמוניה תוך התנהגות מוסרית, ולפי כללי החברה. השתלבות שמעצימה את עצמנו ואת הכלל. במרחב הזה אנחנו חלק ממכלול – ישות גדולה יותר, בה לכל אחד יש תפקיד מוגדר, ודרך נכונה להשתלב במערכת הכללית. הבחירה בידנו. אם ננהג לפי הכללים המוגדרים (מוסר, חוקי חברה, מנהגים, נימוס וכיוצ"ב), נשתלב נכון, ונאפשר גם לנו וגם לאחרים להתקדם ולפעול ללא הפרעה. אם לא, נתקל במכשולים…

– מעלה – אל עבר השאיפות, הרצונות והחלומות שלנו. כי המחשבות והרצונות יצרו את המציאות שאנו חיים בה.

בכל עת עלינו לזכור, שכפי שאנחנו צופים לעבר שלושת הכיוונים הנ"ל, גם ישויות אחרות בכל הרמות צופות בנו, והשאיפה של כולם להשתלב בהרמוניה בתוך המכלול הכללי" האחד" -" האלוהים"…

מבחינתי, לא גיליתי עדיין את כל המשמעיות של הסמל. העין הצופיה, מסמלת עבורי את תחילת מסע החקר שלי במסתורי הבניה החופשית, הדרך שלי להתחבר ליעוד שלי, ותוך כדי המסע לגלות דברים על עצמי, על העולם ובכך לשפר את חיי ואת חיי הסובבים אותי.