אות האמונה ואות הדרגה מתי וכיצד.
בעבר הלא רחוק היו נהוגים בלשכות בארצנו שני אותות, אות הכבוד ואות האמונה.
אות הכבוד ניתן כך : כף היד מונחת על החזה מעל הלב כאשר כל אצבעות הידיים צמודות.
אות האמונה ניתן כך : כף יד ימין מונחת על החזה מעל הלב, ארבעת אצבעות היד צמודות והבוהן זקופה ב – ◦90 ומצביעה כלפי מעלה.
בשנת 2003 החלה ועדת הטקסים לערוך מחדש את "ספר הטקסים המיוחדים" ( פורסם בשנת 2005) הספר כלל את פתיחה וסגירת הלשכה הגדולה, טקסי קידושי היכל, הקמת לשכה חדשה, יום הרעיה ולהבדיל עבודת אבל ועוד.
במהלך העבודה על חידוש ורענון הטקסים הוחלט כי למען מנוע בלבול בין האחים יופסק השימוש באות הכבוד וכי אות האמונה ישמש בכל המקומות בהם נדרשו האותות.
מתי אם כן אנו משתמשים "באות האמונה" ומתי "באות הדרגה" ?
- בכל עת שהמכהן נושא את דבריו – אנו עומדים באות האמונה.
- בעת גילוי וכיסוי המאורות הגדולים – אנו עומדים באות האמונה.
- בעת שפונים אל הנשיא – עומדים באות הדרגה. הנשיא רשאי להורות לאח לעמוד באות האמונה אם דבריו ארוכים.
- בעת שהמזכיר מקריא את הזמנת הערב והפרוטוקול – יעמוד באות הדרגה, יעבור לעמוד באות האמונה ויקרא את דבריו, בסיום ייתן לנשיא את אות הדרגה.
- כאשר נכנס ויוצא אל ומן הלשכה הנשיא הגדול ו/או המשלחת של הלשכה הגדולה – אנו עומדים באות האמונה.
- במהלך הטקס כאשר נושא משרה פונה אל נושא משרה בדרג בכיר יותר, הדבר נעשה באות הדרגה. *
- כאשר מועמד מתחייב בין העמודים או מול המזבח – אנו עומדים באות האמונה.
- בעת נעילת הלשכה – אנו עומדים באות האמונה (למעט בחלק בו הנשיא מורה לעמוד בדרגת תלמיד בונה חופשי)
- בעת העברת והעלאת לשכה וכן הורדת לשכה בסדר מקוצר – אין צורך לעמוד באות האמונה מכיוון והמאורות הגדולים כבר מגולים.
להלן הדוגמאות מתוך ספר הטקסים בסדר כרונולוגי עד כמה שניתן.
סדר הכניסה של נושאי-המשרה אל ההיכל:
המנצח-על-הטקסים, מתייצב בין העמודים, נוקש במטהו על רצפת ההיכל ומכריז על כניסת הנשיא ונושאי המשרה:
המנצח-על-הטקסים:
קומו נא, אחי, לקבל את פני הנשיא הנכבד ונושאי המשרה של לשכתנו
(כל האחים קמים.)
שימו לב אחי כי האחים לא נדרשים לעמוד באות האמונה, אולם מתוך הרגלים מימים עברו בהם נהגו לתת את "אות הכבוד", בחלק המכריע של הלשכות עומדים האחים באות האמונה כדי לכבד את הנשיא, הנשיאים המבקרים ונושאי המשרות. (כך גם את הנשיאים הגדולים) הנשיא מתחיל בטקס פתיחת הלשכה …
פתיחת הלשכה
הנשיא:
אחי, הלשכה מסודרת כהלכה ובטרם אכריז על פתיחתה, נתפלל לאדריכל העליון של היקום, שיברך את כל מעשי ידינו.
(האחים עומדים באות האמונה)
המכהן:
כשם שזכינו להתחיל את עבודתנו בסדר, כן נזכה לנהלה בשלום ולסיימה באחדות.
כל האחים:
אמן.
(האחים שבים לעמוד באות תלמיד בונה חופשי).
גילוי המאורות הגדולים והלוח ע"י המכהן:
הנשיא:
עימדו באות האמונה.
המכהן יורד אל המזבח, המנצח-על-הטקסים (ממערב למזבח), המדריך הראשון (מדרום למזבח) והמדריך השני (מצפון למזבח) יוצרים חופה. המכהן מגלה את המאורות הגדולים מסדר את המזווית והמחוגה בדרגת התלמיד, נותן לנשיא אות התלמיד, מוריד את האות, מגלה את לוח הדרגה הראשונה וחוזר למקומו)
* רצוי כי המכהן יפתח את הספר במקום הנכון לפי הדרגה בה נערך הטקס
המכהן:
כשם שזכינו להתחיל את עבודתנו בסדר, כן נזכה לנהלה בשלום ולסיימה באחדות.
כל האחים:
אמן.
(האחים שבים לעמוד באות תלמיד בונה חופשי).
אישור הפרוטוקול.
הנשיא (אל המזכיר) :
אחי המזכיר, הואל נא לקרוא את פרוטוקול האסיפה הקודמת של לשכתנו.
(המזכיר קם באות הדרגה, עובר לאות האמונה וקורא את הפרוטוקול. לאחר שסיים הוא נותן אות ויושב על מקומו)
סדר הכניסה של נושאי-משרה של לשכה גדולה.
- כניסת נושאי המשרה של הלשכה הגדולה ללשכת בת :
נושאי משרה של הלשכה הגדולה למדינת ישראל או אורחים מחוץ-לארץ שהם נושאי משרה בלשכה גדולה מוכרת – נכנסים אל הלשכה לאחר פתיחתה, ומתקבלים על ידי הנוכחים בעמידה באות האמונה.
שימו לב אחי כי גם כאן האחים האות ניתן כאות כבוד.
התפילה וההתחייבות של המועמד
הנשיא:
הרכן אפוא את ראשך ונערכה תפילה לאל עליון.
(כאן ניתן להשמיע קטע מוסיקלי קצר.)
הנשיא (נוקש נקישה אחת במקבת) :
קומו אחי ועמדו באות האמונה.
האחים קמים ועומדים באות האמונה. המנצח-על-הטקסים והמדריכים יוצרים חופה מעל לראש המועמד.
הנשיא (אל המועמד):
חובתי להודיעך כי הבניה החופשית דורשת מכל מועמד חופש מוחלט בנטייתו לבוא בסודה….., …… התסכים, אפוא, להתחייב התחייבות אמונים מיוסדת על העקרונות אשר כבר הודעתיך, ולשמור בלבך את מסתרי המסדר וסודותיו?
המועמד:
כן.
הנשיא (נוקש נקישה אחת במקבת):
קומו אחי ועמדו באות האמונה
לקח הנשיא בדרגת תלמיד בונה חופשי
……כבונה חופשי, עצתי נתונה לך כי תמיד תהגה בספר הקדוש; יהי לך ספר זה מדריך נאמן אשר יוליכך לבטח בדרך האמת והצדק. כונן מעשיך לפי התורה אשר תלמדך לדעת את חובותיך לאלוהים, לרעך ולעצמך.
הנשיא נוקש במקבת. האחים קמים ועומדים באות-האמונה.
חובותיך לאלוהים הן, לא לשאת את שמו כי אם בכבוד ובהדרת קודש, לקרוא אליו לעזרה בכל מעשי ידיך הכשרים בעיני אלוהים ואדם, ולשאת אליו עיניך בימי מצוקה למען יעודדך ויחזק ידיך.
הנשיא נוקש במקבת. האחים יושבים
יציאת הנשיא הגדול ומשלחת הלשכה הגדולה
הנשיא (נוקש במקבת פעם אחת ואומר):
קומו אחי לכבד את הנשיא הגדול ואת משלחת נושאי המשרה בלשכה הגדולה ביציאתם
(או: את משלחת נושאי המשרה בלשכה הגדולה ביציאתם).
האחים קמים ועומדים באות האמונה.
נושאי המשרה של הלשכה הגדולה , רק אלה שנכנסו במשלחת נושאי המשרה בפתיחת הלשכה, יורדים ממקומם במזרח, מסתדרים בשני הטורים בצפון ובדרום, ממתינים לבכיר שבהם עד שיגיע אל בין העמודים, אז יתנו את אות הדרגה ביחד ויצאו מן ההיכל.
טקס הנעילה
הנשיא (נוקש פעם אחת במקבת, קם ואומר):
עזרו לי אחי, לנעול את הלשכה.
כל האחים קמים ועומדים באות-האמונה.
הנשיא (אל המפקח השני):
אחי המפקח השני, מה היא החובה התמידית של בונים חופשים בהתאספם בלשכה ?
המפקח השני:
להיווכח כי הלשכה נעולה.
הנשיא:
עשה כדבריך.
המפקח השני (פונה אל השומר):
אחי השומר, בדוק אם הלשכה נעולה.
השומר (נוקש … והשוער חוזר על הנקישות. השומר פונה אל המפקח השני ואומר):
*השומר אוחז בשלח סמל משרתו ואות הדרגה.
השומר:
אחי המפקח השני, הלשכה נעולה.
המפקח השני (פונה אל הנשיא באות הדרגה):
נשיא נכבד, הלשכה נעולה.
הנשיא (למפקח הראשון):
אחי המפקח הראשון, ומה היא החובה השנייה?
המפקח הראשון:
להשגיח כי האחים יעמדו כתלמידים-בונים-חופשים.
הנשיא:
הסתדרו, אחי, באות הדרגה.
האחים נותנים את אות התלמיד
הנשיא (למפקח הראשון):
אחי המפקח הראשון, איה מקומך הקבוע בלשכה ?
המפקח הראשון:
במערב, נשיא נכבד.
הנשיא:
ומדוע במערב?
המפקח הראשון:
לסמן את השמש בשקיעתה, לנעול את הלשכה בפקודת הנשיא, אחרי היווכחי לדעת, כי כל האחים באו על שכרם.
הנשיא:
האם באו האחים על שכרם?
המפקח הראשון:
כן, בהתאם למגיע ולנדרש.
הנשיא:
אחי, המפקח הראשון, איך נפגשים הבונים החופשים?
המפקח הראשון
(מציג את הפלס שעל הענק שלו):
על הפלס.
הנשיא (פונה אל המפקח השני):
אחי, המפקח השני, וכיצד יפעלו?
המפקח השני
(מציג את האנך שעל הענק שלו):
לפי האנך.
הנשיא
(מציג את המזוית שעל הענק שלו):
ונפרדים על המזוית. כך ניפגש, נפעל וניפרד.
הנשיא:
אחי, עימדו נא באות האמונה.
האחים עומדים באות-האמונה בעת שהמכהן נושא דבריו.
המכהן:
יהי רצון מלפני האדריכל העליון של היקום שיברך אותנו ואת כל האחים האמיתיים והנאמנים בכל העולם. תהא אהבת-אחים שורה בינינו, ומידות המוסר והיושר יחזקו ויאחדו את כולנו.
כל האחים:
אמן.
האחים והנשיא חוזרים ועומדים באות הדרגה
הנשיא (אל המפקח הראשון):
אחי המפקח הראשון,
כלתה העבודה ופקודתי ניתנת לך לנעול את הלשכה
(בעמדו באות הדרגה הוא נוקש במקבת בידו השמאלית … )
המפקח הראשון:
אחי, בפקודת הנשיא הנכבד הנני נועל (האחים מורידים את האות) את הלשכה.
*אין מתן אותות וסימנים לאחר שהלשכה ננעלה
(נוקש בידו השמאלית במקבת פעם אחת ומניח את עמודו).
המפקח השני:
הלשכה נעולה כחוק.
(נוקש במקבת פעם אחת וזוקף את עמודו).
הנשיא:
אחי, עימדו נא באות האמונה.
האחים עומדים באות האמונה.
המכהן יורד אל המזבח, סוגר……… הנשיא מכבה את הנר או הנורה.
המכהן:
אחי, לא נשאר לנו עתה כי אם לטמון את רזינו בבית גנזינו, כמנהג קדמונים, ולהתאחד כולנו באמונה, באמונה, באמונה.
כל האחים עונים אחריו את המילים האחרונות בהניחם את ידם הימינית על לוח ליבם באות-האמונה.
הנשיא:
אחי, הבה נשיר את מזמור הנעילה. (כולם שרים, אפשר בליווי מוסיקלי שיוכן על ידי המנגן)
בקשת רשות דיבור:
אין להשמיע דברים ללא קבלת רשות מהנשיא.
כל פניה אל הנשיא תהיה בעמידה באות. הנשיא רשאי לאפשר לאח להוריד את האות ולדבר כשהוא עומד באות האמונה.
אותות.
אות האבל:
יד ימין באות האמונה, יד שמאל סוגרת עליה.
לשכה תעמוד בעמידת אבל רק לזכרו של א ח שעבר למזרח הנצח.
כניסת אחים מאחרים להיכל (דוגמא לסעיף ו.)
המאחר יקיש שלוש פעמים, השומר יוודא מי הנוקש, יעמוד באות הדרגה
*כלומר יאחז בשלח אשר בידו,
ויפנה אל למפקח השני:
השומר (אל המפקח השני) :
אחי המפקח השני, אחים מבקשים רשות כניסה .
המפקח השני (קם ופונה אל הנשיא-באות הדרגה):
*המפקח פונה אל הנשיא אשר דרגתו גבוהה יותר באות הדרגה
נשיא נכבד, אחים מבקשים להיכנס.
הנשיא (אל המפקח בשני):
אם האחים מוכרים ולבושים כראוי, נא לתת להם להיכנס.
(הנשיא רשאי להוסיף: ומעתה ואילך אתה רשאי לנהוג כך מבלי לבקש רשות).
המפקח השני (בישיבה, אל השומר):
*המפקח פונה אל השוער אשר דרגתו נמוכה משלו ללא מתן האות.
אחי השומר, אם הם מוכרים לך ולבושים כהלכה, נא הכניסם.
המפקח השני רשאי להוסיף (אם קיבל אישור מוקדם מהנשיא כאמור לעיל)
ומעתה ואילך אתה רשאי לנהוג כך מבלי לבקש רשות.
האחים המאחרים נכנסים, עומדים בין העמודים, נותנים את אות הדרגה ומתיישבים.

