18.2.21
ערב טוב אחיי,
הבנייה החופשית מתוארת כ"תורת מוסר מיוחדת, מעולפת רזים ומתוארת בסמלים" שעקרונותיה הם : אחוות אחים, עזרה ואמת.
שאלה לגיטימית שעולה מתיאור זה, מהי אותה תורת מוסר, ומי קבע את אותו קוד מוסרי שעלינו לציית לו? מדוע זה בכלל נדרש ולשם מי – האם לי כפרט בחברה או לטובת אינטרסים של בעלי כוח ושררה שזה משרת אותם? האם מה שהיה נכון לזמנו נכון ותקף גם כיום. האם זה טוב או רע? ועוד כהנה וכהנה שאלות.
אי אפשר שלא לחשוב על הצד הפונקציונאלי של זה. הסכמה על נורמות מוסריות ונורמות פסולות היא אחד מהתנאים הנדרשים לחברה, נורמות שבלעדיהן אי אפשר היה לתפקד לא כחברה ולא כאינדיבידואל בתוך החברה.
האדם החי בחברה נתקל בשאלות מוסריות על בסיס יומיומי, האם כשאני חוצה כביש במעבר חצייה, מותר לחצות את הכביש ברמזור אדום כשאין כלל מכוניות ? האם ההתנהגות שלי באותו רמזור ובאותה סיטואציה תהיה אותו דבר ב-12 בצהריים כמו ב-12 בלילה? האם להצביע למפלגה אשר מעדיפה את זכויותיי על פני זכויות האחר? ואם כולם משלמים לשיפוצניק בשחור ללא קבלה, אז מדוע לא אני?
האדם החי בחברה, פועל כסוכן מוסרי שנדרש להכריע בסיטואציות מוסריות בחיי היומיום, וגם כסוכן המשפיע על עיצוב הנורמות המוסריות, החוק והמשפט בחברה בה הוא חי.
הבניה החופשית מלמדת את אחיה, ודרכם בתקווה את העולם כולו, ערכי מוסר.
מגוון הרעיונות שהשפיעו ועיצבו את הבניה החופשית, מקורו באינספור רעיונות אוניברסליים של הוגי דעות לאורך ההיסטוריה.
פיתגורס שחי במאה השישית לספירה, טען בין השאר, כי הגאומטריה הינה הבסיס להרמוניה, הקווים הישרים, המשולש, העיגול והנקודה בתוכו, כל אלה בדרכם מסמלים ומייצגים הרמוניה שבלעדיה אין חיי אדם.
סוקראטס, קבע כי המדינה היא מעל לכול, גם אם המדינה טועה וכתוצאה מזה נפגע האזרח, עדיין כל אשר נותר לו הוא לקבל את הדין, אי ציות למדינה הינו מעשה רע ובלתי נסבל.
אפלטון, תלמידו של סוקראטס, טען כי סדר החיים הינו סדר מתמטי המתבטא בהרמוניה כנגד הכאוס המנסה להשתלט עלינו. אפלטון כמו הפילוסופים שקדמו לו, האמין בחוק האלוהי הלוא הוא חוק הטבע, אך מבחינתו החוק הטבעי היה שייך לשמיים , לעולם נעלה שלבני האדם אין חלק ממנו.
לפי אריסטו ממשיכו של אפלטון, המוסר שייך על פי אותו חוק טבע לבני האדם ואינו בהכרח חלק מעולם האלוהות. המוסר עפ"י אריסטו הינו חלק הינו חלק מהמערכת המאפשרת את ההרמוניה האלוהית, כדי להגיע להרמוניה אנושית רצויה, יש צורך בפיתוח הכלים האינטלקטואליים.
עפ"י הפילוסוף עמנואל קנט, הקריטריון למעשה מוסרי הוא התאמת המעשה לצו קטגורי. מי המצווה? התבונה האנושית, מה היא מצווה? " עשה מעשיך על פי אותו כלל מעשי, אשר בקבלך אותו, תוכל לרצות כי יהיה לחוק כללי". כלומר, עלינו לפעול על פי העקרונות אשר נהיה מעוניינים שעל פיהם יפעלו כל בני האדם, בכל זמן , בכל מקום ובכל מצב.
אחיי,
הבונה החופשי המיומן , לאחר שירד לעומקם של דברים אלו, ומבין כי מדובר באותם רעיונות נצחיים שאין כלל צורך לשנות אותם. המדעים קיבלו תאוצה עצומה, הטכנולוגיה התפתחה אך העולם הרוחני לא השתנה. כל דור תרם ועדיין תורם לעולם הרעיוני, הפילוסופיה של המאה ה-21 היא אותה פילוסופיה שהתפתחה מאות ואלפי שנים קודם .
אלברט פייק הסביר בזמנו, כי אכן, אין צורך לשנות אבני יסוד רעיוניים, אך למרות זאת, חל שינוי מתמיד בעולמינו וזה מקבל ביטוי בפרשנות שאנו נותנים לכל רעיון ורעיון.
תודה לכם על ההקשבה אחיי.