ערב טוב אחי,
בעבודה הקודמת, חגגנו טקס קידושין לשלושה אחים חדשים. הטקס התנהל בצורה מופתית והיה מרשים מאוד. בחלק האחרון של העבודה התעורר ויכוח בלשכה בקשר למלחין וגנר. היו אחים שהתנגדו להשמעת יצירתו, בגלל דעותיו האנטישמיות, אימוץ יצירותיו והקשרים של משפחתו עם המפלגה הנאצית.
לאחר העבודה, נדדה שנתי, היה לי קשה להירדם, כמו שקורה לי בדר"כ אחרי כל עבודה, אך הפעם זה היה קצת יותר מורכב.
חשבתי והרהרתי בדברים שקרו. כפי שכבר אמרתי בעבודה הקודמת, מותר ואפילו רצוי שיהיו דעות שונות ושלא כולנו נהיה עם אותה דעה- ראו כדוגמא את רצפת ההיכל שבנויה מניגודים של שחור לבן, אך עם זאת מסודרת בהרמוניה. מה שהטריד אותי זה איך חלק מהדברים נאמרו.
יש כללי התנהגות והתנהלות בלשכה, שממנה אנו משליכים גם לחיינו מחוץ ללשכה. בלשכה, מי שמעוניין לומר משהו, מבקש רשות דיבור מהנשיא, לאחר שהנשיא נותן את רשות הדיבור, האח שקיבל את רשות הדיבור – פונה ומדבר לנשיא ולא לאח כזה או אחר.
כשאנו אומרים " אנחנו לוקחים אנשים טובים והופכים אותם לטובים יותר", לזה הכוונה, שנדע לספור עד 10 או עד 100 אם צריך, שנשלוט בהתפרצויות שלנו , ואם אנחנו עדיין חייבים לומר משהו, זה רק לאחר שהנשיא מאשר, אם בכלל . וכפי שאמרתי- מדברים לנשיא ולא לאחד האחים.
אני לא נכנס לדיון מי צודק ומי לא, בהקשר של צדק נאמרו לא מעט משפטים, המפורסם הינו המשפט מתהילים פ"ה : "חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו, אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף".
האמת עליה מדברים בבניה החופשית, היא אותה אמת צומחת, שמאפשרת לאח, אם הוא משקיע מאמץ בצמיחה, להגיע להתפתחות רוחנית שתאפשר לו לראות את הצדק האלוהי הנשקף אליו מהשמיים.
לסיום , בחרתי להקריא לכם שיר שפרסם בזמנו יהודה עמיחי בספר שיריו "שירים 1948 -1962 ". השיר נכתב כשיר לירי שמכותביו הם הקוראים לעתיד, כחומר למחשבה, שכל אחד ייקח את זה למקום שזה פוגש אותו בחייו. האקטואליות שלו רלוונטית לכל תחומי חיינו.
שם השיר " המקום שבו אנו צודקים".
מִן הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אָנוּ צוֹדְקִים
לֹא יִצְמְחוּ לְעוֹלָם
פְּרָחִים בָּאָבִיב
הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אָנוּ צוֹדְקִים
הוּא רָמוּס וְקָשֶׁה
כְּמוֹ חָצֵר
אֲבָל סְפֵקוֹת וְאַהֲבוֹת עוֹשִׂים
אֶת הָעוֹלָם לְתָחוּחַ
כְּמוֹ חֲפַרְפֶּרֶת, כְּמוֹ חָרִישׁ
וּלְחִישָׁה תִּשָּׁמַע בַּמָּקוֹם
שֶׁבּוֹ הָיָה הַבַּיִת
אֲשֶׁר נֶחְרַב