יהודה קנדלי – הדרגה העילאית וקהלת

1.12.22

ערב טוב אחיי,

ערב מיוחד לפנינו. טקס העלאה לדרגה העילאית הינו אחת מנקודות הציון בדרכו של בונה חופשי.

היה לי הכבוד להיות הנשיא בטקס קידושי האחים ג'ורג' וגלעד, והערב יש לי את הזכות לסגור מעגל, ולהעלותם לדרגה העילאית.

אם את הדרגה הראשונה אנו מקבילים לתקופת הילדות, את הדרגה השנייה לימי בחרותו של האדם , את הדרגה השלישית אנו מקבילים לתקופת הבגרות והזקנה שמביאה עימה חוכמה ותובנות לחיים.

את סיפורו של קהלת , אני מאמין שכולנו מכירים, השאלות הפילוסופיות שעולות מהסיפור מעסיקות את המין האנושי מקדמת דנא- מעמד האדם בעולם, הצדק האלוהי – צדיק ורע לו ורשע טוב לו, או שאולי להיפך?

המסקנות של קוהלת בספרו הן: היה מוסרי, שמח בחלקך, אך מעל הכל האדם צריך להבין כי הכל הבל הבלים. כל מעשי האדם נשכחים בבוא יומם ונעלמים. כל מה שאדם בונה ייהרס, כל מה שאדם עושה יישכח, סופו של האדם לחזור לאדמה ואין יתרון לאיש. גורל כולם יהיה זהה.

קהלת ,הינו הספר השלישי שכתב שלמה המלך בתקופת זקנתו (שיר השירים-כשהיה צעיר, משלי-כשהיה בוגר וקהלת- כשהזדקן), אחד הפרקים המוכרים והמפורסמים הינו פרק ג , בו האו כותב:

"לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:
עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:
עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:

עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם"

מה שפחות מכירים זה את שירו של יהודה עמיחי "אדם בחייו" בפרשנותו לטקסט של קוהלת.

"אדם בחייו אין לו זמן שיהיה לו זמן לכול,

ואין לו עת שתהיה לו , עת לכל חפץ.

קוהלת לא צדק כשאמר כך.

אדם צריך לשנוא ולאהוב בבת אחת,

באותן עיניים לבכות ובאותן עיניים לצחוק

באותן ידיים לזרוק אבנים, ובאותן ידיים לאסוף אותן,

לעשות אהבה במלחמה, ומלחמה באהבה.

ולשנוא ולסלוח ולזכור ולשכוח

ולסדר ולבלבל ולאכול ולעכל

את מה שהיסטוריה ארוכה עושה בשנים רבות מאוד.

אדם בחייו אין לו זמן,

כשהוא מאבד הוא מחפש

כשהוא מוצא הוא שוכח,

כשהוא שוכח הוא אוהב

כשהוא אוהב הוא מתחיל לשכוח.

ונפשו למודה,

ונפשו מקצועית מאוד

רק גופו נשאר חובב

תמיד, מנסה וטועה

לא לומד ומתבלבל

שיכור ועיוור בתענוגיו ובמכאוביו.

מות תאנים ימות בסתיו

מצומק ומלא עצמו ומתוק,

העלים מתייבשים על האדמה,

והענפים הערומים כבר מצביעים

אל המקום שבו זמן לכול".

אחיי, הזמן קצר והמלאכה מרובה, נצלו את החיים בחכמה, כי את יום האתמול לא נוכל להחזיר בעד שום הון שבעולם.

תודה על ההקשבה.