18.6.20
ערב טוב אחיי,
בתקופה העתיקה, בכל פעם שהתרחש משהו רע, האדם חשב שהאלים כועסים. סערה בים – אל הים כועס. רעידת אדמה או התפרצות הר געש – אל הארץ כועס. ובעת חולי, גם אז כיוונו את הסיבה אל האלים – האדם כקרבן לכעסם של האלים. אנשים בעלי נטייה פילוסופית החלו לשאול: "האם יתכן שהאלים שמחים כשהים סוער? אולי אל הים מצא כלה חדשה?", לולא החשיבה הפילוסופית, היוצאת מהקופסה, אולי היינו נשארים תקועים עם האלילות והקורבנות.
אפלטון בן המאה החמישית לפני הספירה אמר: "דע את עצמך". בכניסה להיכל אפולו בדלפי, היוונים חרטו את הסיסמה על שער הכניסה להיכל.
אך אמירות לא תמיד מיתרגמות למעשים, שאלות בסיסיות שאמורות לכוון אותנו בחיים, הן ביום יום והן בצמתים חשובים בחיינו, הרבה פעמים לא נשאלות. מה אני רוצה? מה אני יכול? מה החוזקות שלי ומה החולשות שלי? שאלות חשובות שאמורות להתוות את הדרך להתפתחותנו בחיים נשארות הרבה פעמים ללא מענה.
הרעיון של "דע את עצמך", מבחינתו של אפלטון, חובק 3 ידיעות:
• דע מה אתה רוצה
• דע את המגבלות והחולשות שלך
• דע כיצד אנשים אחרים רואים אותך.
אריסטו, אמר: "חיים שאין בהם חקירה אינם שווים לחיותם".
הדרך "הקלה" היא דווקא לפנות לסביבה שתיתן תשובה, זה משהו שאנו עושים כל הזמן, בכל תחום. מייעוץ והכוונה זוגית , עד בחירת מקצוע וזהות עצמית, שאם כך רואים אותי, ככל הנראה זה מי שאני.
אנו מדלגים על שתי השאלות הראשונות של אפלטון – דע מה אתה רוצה, ודע את המגבלות והחולשות שלך. לא לחינם אלו השאלות הראשונות שדורשות מענה, רק לאחר מכן, תפנה לסביבה ולחברים.
בעיות הזהות נוגעות לכל תחומי החיים. קל להיסחף עם הזרם ולתת לעולם לספר לנו מי אנחנו, קל לפרק זמן מסוים, כי אח"כ מגיע התסכול. האני האמיתי אולי לא צועק מספיק חזק, אבל הוא די נודניק ומציק אם אנחנו לא נאמנים אליו.
ראלף ואלדו אמרסון, הוגה דעות בן המאה ה-19 אמר " להיות עצמך בעולם שמנסה כל הזמן להפוך אותך למשהו אחר, זהו ההישג הגדול מכול".
אנו חיים בתקופה שהדור שקוע יותר ויותר בעצמו, האינטרסים האישיים גוברים על האינטרסים החברתיים, האפטיה שולטת בכל מה שלא נוגע אלינו ישירות. הנון קונפורמיזם הוא הקונפורמיזם החדש. הסיסמא "תהיה אגואיסט" אולי שכנעה אותנו לדאוג לעצמנו, אך לא הסבירה באיזה "עצמנו" מדובר. אנו שקועים בממדים של עצמנו שהחברה מעודדת את העצמתם: הפיזי, השטחי, הקל והנוח. אנו נוטים להיסחף עם הזרם, לעקוב אחרי ידוענים, או מובילי דיעה שמשתמשים במדיה החברתית להגיע לכמה שיותר עוקבים, כל זאת בחסות אינטרסים כספיים וחומריים. אך מי אנחנו באמת? בכך איננו חכמים יותר מבני דורו של אמרסון.
סוקרטס אמר: "התנהגות מוסרית היא כשאתה נמנע מהגזמה" – וזהו האתגר הגדול ביותר של האדם המודרני החשוף להרבה מאוד גירויים, לתחרות, להישגיות וכיו"ב, התנהגויות המסיטות מדרך האמצע.
על זה אמר ר' זוסיא : " אם ישאלו אותי ביום הדין, למה לא היית גדול כמו משה רבנו, כמו הנביאים או הבעש"ט, לא ארגיש מאויים. אבל אם יגידו לי, זוסיא, למה לא היית זוסיא, על זה לא תהיה לי תשובה.
לסיום אחיי, אני מביא לכם סיפור עם מוסר השכל:
אדם ראה נחש נשרף למוות והחליט להוציא אותו מן האש. כאשר עשה זאת, הנחש הכיש אותו וגרם לו לכאב מייסר. האדם זרק את הנחש, והזוחל נפל בחזרה לאש. אז האדם הסתכל סביב, מצא מקל ממתכת והשתמש בו כדי להוציא את הנחש מן האש ולהציל את חייו. מישהו שהסתכל מן הצד ניגש לאדם ואמר: "הנחש הכיש אותך, למה אתה עדיין מנסה להציל אותו? האדם השיב: "הטבע של הנחש הוא להכיש, אבל זה לא הולך לשנות את הטבע שלי, שהוא לעזור."
אל תשנו את הטבע שלכם כאשר מישהו פוגע בכם. אל תאבדו את לבכם הטוב, אך למדו לנקוט באמצעי זהירות.
תודה על ההקשבה אחיי.