הסִינָר (Apron)
האח יעקב קורן
מיום 16 ביוני 2016
נשיא נכבד,
אחי כולכם ,
היום אני מתכבד להגיש בפניכם את עבודת הבניין הראשונה שלי בה אני מבקש לעסוק בסינר, אותו אנו הבונים החופשיים חוגרים בעת שאנו מתכנסים לעבודות בלשכה. הסינר שגם אני זכיתי לחגור לראשונה בשבוע זה, לפני שנה.
כידוע אחיי, בטקס הקידושין לאחר שהתקבלנו כאחים מן המניין בברכת הנשיא: "ברוך בואך בקהלנו", והודרכנו לגבי המאורות הגדולים והמאורות המשניים, ונמסרו לנו האותות והסימנים של דרגת תלמידי בונה חופשי, יִיפָּה הנשיא את כוחו של המפקח הראשון להלבישנו, כאח מקודש, באות המיוחד של תלמיד-בונה-חופשי – הסינר הלבן.
הסינר, המכונה בשפת הדיבור בעברית גם סינוֹר ובאנגלית Apron, הוא האביזר הסמלי הראשון שעונד האח עם הצטרפותו למסדר.
בעבר, שימש הסינר אצל העמים הקדמונים כסמל מיסטי, אך גם כסמל חברתי. לדוגמה:
במצרים, הבליט הסינר, לפי צורתו וצבעו, את מעמדו החברתי והדתי של האדם.
בפָרָס העתיקה, בפולחן המִיטְרָה, שהוא סמל השֶמֶש שחובש לראשו המועמד למלכות – הלבישו את המועמד לקידושין בסינר לבן.
ביפן, נוהגים עד ימים אלה, לחגור למקודשים לאגודות שונות ומִסדָרים סינר כהוכחה שהם נתקבלו כחברים סדירים.
בעבר היה לסינר חשיבות דתית בטקסים פולחניים. אך גם עד היום חוגרים אותו אנשי כמורה נוצריים בכדי להצביע על יתרונם המעמדי על פני חילונים.[1]
בהסתמך על רש"י, יש המפרשים את האפוד שהיה חלק ממַדֵּי הכוהנים בבית המקדש כסינר.[2] האפוד התנכ"י גם מתורגם לאנגלית כ- Apron, כמו הסינר המסוני.[3]
גם כת האיסיים, שיש הרואים במנהגיהם בסיס לטכסים הנהוגים כיום במסדר המסוני, נהגו לחגור סינרים. הסינר הלבן היה גם אחד מהמלבושים הסמליים של כת האיסיים.[4]
ההיסטוריון יוסף קלוזנר (נהגה: קלאוּזנר) כותב בספרו חיי ישו, ואני מצטט: "וכן היה מקבל [המועמד לכת האיסיים] סינר, שהיה חוגר בו את חלציו בשעה שהיה טובל ומתרחץ."[5]
הסינר הוא אחד מהסמלים המאסוניים העתיקים.[6] במסורת של הבניה החופשית מקובל כי הסינר הראשון נמסר לאדם בלשכה הראשונה בגן עדן.[7] בקתדרלות שהוקמו בימי הביניים נשתמרו ויטרז'ים המראים בנאים מעשיים החגורים בסינרים. בתמונות כמו תמונת הלילה המפורסמת של הצייר וויליאם הוגרט (William Hogarth, 1736 ) מצויר אח מסוני חגור סינר.[8]
סינר מפורסם אחר, המוצג במוזיאון ההיכל המסוני בפילדלפיה, הוא של האח הנכבד ג'ורג' וושינגטון הנשיא הראשון של ארצות הברית. סינר זה הוענק לו ב- 1784 על ידי אח מסוני אחר, המדינאי הצרפתי המרקיז דה-לפייט, שמילא תפקיד חשוב במלחמת העצמאות של ארה"ב ובמהפכה הצרפתית.[9] האח הנכבד וושינגטון ענד את הסינר כאשר הניח את אבן הפינה לעיר הבירה של ארה"ב ב- 18 בספטמבר, 1793.
בעבר, בתקופת הבנייה המעשית, היה הסינר חלק מלבוש העבודה של הבנאים המעשיים. הוא היה ארוך ועשוי מצמר או מבד. משהפכה הבנייה החופשית ממעשית לעיונית קיבל גם הסינר ממד סמלי והוא יוצר מעור כבש.[10]
בכול הדורות נחשבה הכבשה לסמל התום בגלל היותה מטבעה ייצור שאין דרכו להזיק.[11]
בדימוי זה נעשה שימוש לדוגמה כבר במקרא ב"סדר הקורבנות" בו נאמר ואני מצטט: "כבשים בני שנה תמימים" (במדבר כ"ח, ג). במקור סמלה הכבשה את מושג תום במשמעות של בלי מום, אך ברבות הימים הורחב הדימוי לתום כללי, גופני ומוסרי כאחד.
כך הפך הסינר, שנועד במקורו בבנייה המעשית להגן על ניקיון בגדיו של הבנאי, לסימנו של בונה חופשי. לסמל של טוהר ההתנהגות לו הוא מחויב שהיא זו המקנה לו את זכות הכניסה למסדר.
בראשיתה של הבניה החופשית העיונית צבע הסינר היה לבן ואחיד בכול הדרגות.[12] כיום זהו צבע הסינר המיוחד לתלמיד בונה חופשי והוא גם ללא כול עיטור.
הלבן מקובל כצבע המסמל טוהר. לפילוסוף אפלטון מיוחסת האמירה כי "לבן הוא צבעם של האלים".[13]
בתנ"ך מתאר הנביא דניאל את האלוהים כלבוש בגדים לבנים. כנאמר, ואני מצטט (דניאל ז, ט):
"רוֹאֶה הָיִיתִי עַד אֲשֶׁר כִּסְאוֹת הֻנְּחוּ וְעַתִּיק יָמִים יָשַׁב, לְבוּשׁוֹ כְּשֶׁלֶג לָבָן".
בברית החדשה, מתוארים בגדי ישו כך ואני מצטט (הבשורה על פי מרקוֹס, פרק 9, פסוק 3)
"בְּגָדָיו הִבְרִיקוּ וְהִלְבִּינוּ עַד מְאֹד, עַד כְּדֵי כָּךְ אֵין כּוֹבֵס עֲלֵי אֲדָמוֹת יָכוֹל לְהַלְבִּין בְּגָדִים".
בחג', בעלייה לרגל למכה, מצווים עולי הרגל המוסלמים ללבוש בגד לבן.
כוהני דת מדתות רבות נוהגים ללבוש בגדים לבנים למטרות פולחן.[14] בימי הרומאים, המועמדים למשרות ציבוריות נהגו ללבוש טוגה מולבנת בגיר על מנת להדגיש את יושרם וניקיון כפיהם.[15]
בטקס הקידושין משחוגר המפקח הראשון את הסינר למתקדש הוא אומר לו את הדברים הבאים:
"אחי…, ברשותו של הנשיא הנני מלביש אותך סינר זה – האות המיוחד של תלמיד-בונה-חופשי. עתיק הוא מכל העיטורים המקובלים בעולם, ונכבד הוא מכל תואר-כבוד אחר כי הוא סמל התום וקשר הרֵעוּת."[16]
אם כך, הסינר מסמל לא רק את טוהר ההתנהגות לו נדרש הבונה החופשי, אלא גם את כבודו של המסדר המסוני ואת האחווה בין האחים שהיא אחת מעקרונותיו היסודיים והמקודשים.
ואכן, מוסיף הנשיא על דבריו של המפקח הראשון אזהרה:
"כי תבוא את הלשכה ומצאת בה אח מן האחים אשר אין לבך שלם עמו – אל תחגור את הסינר הזה, ואל תכנס אל ההיכל. כי אם זאת עשה: היפגש עמו, ובאת אתו בדברים לחסל בדרך ידידותית את הסכסוך אשר ביניכם. והיה, אם יעלה הדבר בידכם – וחגרתם את הסינר ובאתם אל ההיכל לעבוד שכם אחד ובלב שלם, כיאות לבונים חופשים."[17]
לסיכום, הסינר הוא אות כבוד של בונה חופשי המסמל בשבילו את הטוהר הנדרש בהתנהגותו ואת היחס הנדרש ממנו לאחיו הבונים. חשיבותו הרבה של הסינר בא לידי ביטוי בכך שאח אינו יכול להשתתף בעבודה בלשכה אם אינו חגור בסינר על פי דרגתו.
כאמור, בשבוע זה לפני שנה התקיים טקס הקידושין שלי לבונים החופשיים ובו חגרתי לראשונה את הסינר הלבן. מאז, חגרתי אותו בכול עבודות הלשכה בהן השתתפתי. אני מרגיש שסינר זה הפך להיות חלק ממני על כול משמעותיו המסוניות.
סיימתי דברי נשיא נכבד.
ותודה אחי על ההקשבה.
[1] ברקאי, ש. (1968). הבניה החופשית, יסודות התפתחות השפעות. הוצאת הוועדה לתרבות ולהוצאות ספרותיות של הלשכה הגדולה למדינת ישראל, תל-אביב. עמ' 127 – 128.
[על המיטרה – אשכנזי, י. (תשנ"ז). עיון במגילת אסתר, בשדה חמד, גיליון מס' 1.]
[2] פוזן, ר.ב. (תשע"ו). האפוד בתרגום אונקלוס ובפירוש רש"י. דף שבועי מס' 1158, הפקולטה למדעי היהדות, אוניברסיטת בר-אילן.
[3] זלדיס, ל. (1994). סמליות הצבעים בבניה החופשית. הבונה החופשי כרך נ"ט – 1, עמ' 33.
[4] אדלר, י. (1985). כת האיסיים והבניה החופשית. הבונה החופשי, כרך נ' חוברת א'. עמ' 28.
[5] שם, ה"ש 1 לעיל.
[6] חוברת עזר לתלמיד בונה, הוצאת לשכת הדרכה "גזית" מס' 30, עמ' 14.
[7] שם, ה"ש 1 לעיל.
[8] שם.
[9] הבונה החופשי מ"ז, א-ג (1981), עמ' 31.
[10] שם, ה"ש 6 לעיל.
[11] אילון, ב. ח. (1964). בין העמודים , ספר עזר ומוניטור מצויר ללימוד הבניה החופשית (אוצר התלמיד).
[12] שם, ה"ש 5 לעיל, עמ' 32.
[13] שם, ה"ש 5 לעיל, עמ' 34.
[14] שם.
[15] שם.
[16] סדר העבודה בדרגת תלמיד בונה חופשי. הוצאת הלשכה הגדולה למדינת ישראל של בונים חופשים קדמונים ומקובלים תל אביב, תשע"ג – 2013. עמ' 82.
[17] שם ה"ש 21, עמ' 83.