אחווה
וואסים אנתיר
לבונים החופשים יש שלושה עיקרים, והם: אחווה, עזרה ואמת.
• האחוה באה לידי ביטוי בקשר החברתי שעליו מושם דגש בפעילות הלשכות ובקשר האחוותי בין האחים.
• הבונים החופשים לומדים לקיים מעורבות קהילתית ותמיכה לנזקקים ואמורים להתנדב לפעולות כאלה גם כיחידים.
• הבונים החופשים שואפים להיות אמיתיים בדרכם ונדרשים לרמה מוסרית גבוהה.
שלושה עיקרים אלה משותפים לכל הבונים החופשים בעולם. בכך הם מהווים יסוד לתורת מוסר כלל-אנושית.
היום נדבר על האחוה :
1.
שותפות גורל; חברות; ידידות.
2.
ארגון, מועדון או חוג חברתי. "אחוות בוגרי הטכניון."
אֶחְוֶוה – חָוָה, גוף ראשון עתיד
התנסה, לקח חלק.
אֲחַוֶּוה – חִוָּה, גוף ראשון עתיד
הביע, אמר. "חיוה את דעתו." "פרצופו חיוה את הרגשתו."
מה זה אחווה ?
אהבת אחים, ברית, ידידות, רעות, חברות, קשר אמיץ, שותפות גורל; אגודה, מועדון, חוג, מסדר, יחסי ידידות, מחוייבות, דאגה ונאמנות בין אנשים ?
אז מה זה בדיוק אווחה ?
אחווה ניתן למצוא בתוכה את המילה אח, היא מסמלת את הקשר בין האחים – אחווה לא חייבת להיות בין אחים ביולוגים.
בגימטריה :
אחווה = 26 שהוא גימטריה של השם המפורש (י-ה-ו-ה), ולכן בעל משמעות רבה, במיוחד בכתבי החסידות והקבלה. בין השאר מצוין כי המלים 'אחד' ו'אהבה' מהווים בגימטריה 13, ולכן שילוב שלהם או כפילות של אחד מהם יגיע ל-26.
אחד = 13, אהבה = 13. סה"כ 26 = "יהוה" (26).
משולש מסלו:
שייכות והשתייכות
צורך ונטייה להשתייך למסגרת גמישה וליצור מסגרות בעלות ערכים משותפים, תרומה אישית למטרה שתזכה בגמול (לאו דווקא חומרי) וסיפוק אישי. היום רואים מסגרות ישנות שמתגמלות חומרית היטב ננטשות לטובת מסגרות שהתגמול שבנתינה עולים על ה-כ-ל!!!
רמה חמישית – צורך במימוש עצמי
הצורך של האדם להשתמש בכישורים הייחודיים לו כדי להגיע למימוש היכולת האישית הטמונה בו. זוהי הרמה הגבוהה ביותר ועל פי מאסלו רבים אינם זוכים להגיע אליה.
המושג "אחווה", הינו מרובה הגדרות ובעל נקודות מבט רחבות ביותר הנוגעות בכל תחומי חיינו ובכל שלבי החיים. מקובל להשתמש במושג זה בתוך התא המשפחתי הראשוני – קשר הדם, במשפחה המורחבת (באמצעות נישואים ולידות), בתנועות הנוער, בקבוצות הרחוב, בארגוני הלוחמים, בהתארגנויות של סטודנטים למיניהם וכו'.
להבדיל אלפי הבדלות: גם החברים בארגוני פשע, מאפיה וטרור מגדירים את עצמם כאחוותיים בארגונם.
נראה להלן בהמשך כי חלק מהאירגונים שהוזכרו כאן אינם מוגדרים כ"ארגוני אחווה" על אף שהמושג הוא חלק מטרמינולוגיה המוכרת בקבוצות אלו.
נעסוק עתה בהגדרות :
"אחווה" מוגדרת באגרון המילים הנרדפות כדלקמן: אהבת אחים, שוויון, ברית, ידידות, חברות, שותפות גורל, קשר אמיץ, הרמוניה, אגודה, חוג ומסדר.
המילה "אחווה" משמשת הן לתאור היחסים הבין אישיים והן לקבוצות בני אדם.
מן הראוי לשים לב כי ההגדרה הפותחת והסוגרת את אוסף ההגדרות המופיע במילון למושג "אחווה", מתייחסת למוכר לנו בתורת הבניה החופשית: המושג "אהבת אחים" הינה נדבך עיקרי במסורותינו ומופיע כלקח הראשון הנמסר למועמד חילוני העובר את טקס הקידושין. המלה הסוגרת את ההגדרות לאחווה במילון הינה "מסדר" וזוהי כמובן המסגרת בה אנו מקיימים בה את האחווה בין היתר בתורה המסונית המצועפת במשלים ומתוארת בסמלים.
מושג האחווה בשפה האנגלית:
בשפה האנגלית קיימות בעיקר שתי מילים המתארות את המושג "אחווה" כקבוצה אנושית.
המלה הראשונה הנה Fraternity. המורכבת למעשה משתי מילים כאשר הראשונה שבהן הנה – Frater ומשמעותה Brother היינו "אח", והסיומת nity שפירושה "התכונה המאפיינת", כמו למשל בHumanity אנושות או התכונה המאפיינת אנושיות.
המלה השניה הינה Brotherhood מצב של "אחווה", כמו למשל המלה ילדות Childhood.
כוונתם המקובלת של מושגים אלו לתאר מערכת קשרים בין יחידים בתוך ארגון מובחן או פורמלי.
על מנת להיות גם Politically Correct נציין כי ארגונים אחוותיים נשיים נקראים בשפה האנגלית Sororities מהמלה soror שפירושה אחות. המאפיינים לארגוני אחווה זהים גם לגביהן, קל וחומר שקיימים ארגוני אחווה מעורבים שפעילים בהם גברים ונשים כאחד.
נדון בקצרה בארגונים חברתיים בכלל ובארגוני אחווה בפרט:
ההבדל המהותי בין ארגון אחוותי לבין ארגונים חברתיים אחרים, הוא בכך שבארגון אחוותי החברים בו הם שווים ושייכים אליו מבחירה. בניגוד למשל לכנסיות שבהם מתכנסים אנשים לצורך פולחן דתי איש איש עם אלוהיו, או לדוגמה ארגונים ממשלתיים, או ארגונים בעלי קשרים גנטיים משפחתיים שאינם נחשבים כארגון אחווה במובנה זה של ההגדרה.
אף על פי כן קיימים ארגונים דתיים (בתי כנסת וכנסיות) שבהן פועלות תת קבוצות כארגוני אחווה כגון ארגוני גמילות חסדים, הכנסת כלה ועזרא למרפא אצל היהודים.
ההגדרה הקולעת ביותר לאחווה:
ההגדרה הקולעת ביותר הינה ההגדרה של ד"ר קרול פייטמן, פמיניסטית ותאורטיקנית במדע המדינה ובלימודי מגדר.
במאמרה "ימי בראשית האבות…" מגדירה ד"ר פייטמן את האחווה כדלקמן:
"אחווה נתפשת כברית חופשית, פירושה הוא קיומם של קשרים קהילתיים אזרחיים או ציבוריים המתקיימות בקבוצות מסוימות ושהבחירה בהם היא רצונית"
מה מאחד ומה מבדיל אחוות למטרות חיוביות ואחוות למטרות שליליות?:
ה"אחווה" היא איפוא סוג מסוים של שיתוף פעולה חברתי סולידרי ושוויוני באמצעות קשרים בין קבוצות של אנשים (או בתוך קבוצות) לרוב לשם סיוע ועזרה הדדית מרביים.
למטרות חיוביות כאלו צריכה אחווה ללכת יד ביד עם תכונות אנושיות טרומיות: פשטות, העדר יהירות, ידידותיות, נכונות לעזור ורצון לפעול יחדיו בהרמוניה וברעות למען מטרות נעלות משותפות מבלי לפגוע בזולת.
מאידך גיסא ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, נוכל להציג כמעט את אותה הגדרה בשינוי אדרת גם לגבי אחווה למטרות שליליות: ארגוני טרור, אירגוני פשע או מאפיה שבהם השותפים מוגדרים במפורש כ"אחים" בארגון שקיימת בו ברית חופשית והפועלים בדרכם למען "מטרות נעלות משותפות".
ארגונים כאלו מפתחים קודי התנהגות בין אישיים מוסכמים ומוגדרים (הסודיות, החיבוק הטפיחה על השכם, הלחישה לאוזן וכו')
גם אחווה למטרות שליליות כזאת דורשת תכונות טרומיות אנושיות מאחיה, כגון: אמונה בצדקת הדרך, דבקות במשימה, אומץ לב וכיוצא באלה תכונות שניתן לשייכם בהתאם לעניין לקבוצות כאלה או אחרות. אי הפגיעה בזולת כתנאי לקיום ההגדרה של אחווה אינה קיימת בארגונים מסוג זה אך אם תעמידו שאלה זו למבחן בפני ה"אחים" תקבלו הצדקות רבות לכך ואמונה שלמה שאירגונם הינו ארגון שאינו פוגע בזולת כי אם רק באוייבים.
הבדל משמעי בין קבוצות אחווה חיוביות ושליליות, מעבר כמובן למטרות הארגון שבארגוני אחווה למטרות שליליות האחים מתחלפים לפי העניין ויכולים להפוך יריבים או אויבים מטעמי פחד, לחצים או סתם מסיבות אינטרסנטיות.
מהי אם כן "קבוצת האחווה"?
קבוצה של אנשים בעלי קשר מסוים של האחד עם השני וזה לזה המכירים את חולשותיו ויתרונותיו של האחר ולמרות פערים אלו תומכים איש ב"אחיו" ופועלים יחדיו לשינוי חברתי פנימי או חיצוני.
דוגמאות רבות לכך מתקופת ילדותינו: תנועות הנוער, קבוצות בלתי פורמאליות בשכונה, קבוצות ספורט וכדומה.
עם מי בעצם אנו יוצרים "קבוצת אחווה":
עם אנשים שאנו מכירים בתחושתם הדומה לגבי העניין שלשמה מוקמת קבוצת האחווה.
עם אנשים שבהם יכול אתה לשים את מבטחך והם בוטחים בך
עם אנשים בעלי רעיון או דרך משותפת
עם אנשים המסכימים אתך על מספר כללי התנהגות והגינות בסיסיים על אף חילוקי הדעות הטבעיים בין בני האנוש.
עם אנשים המסכימים להיררכיה מקובלת ומוסכמת כפועל יוצא מהתאגדות אנושית למען מטרה משותפת וללא רגשי אשם או קיפוח.
נוכל כאן כדוגמה להתהדר במסדרנו, שבו כל האחים שוים ונפגשים על הפלס למרות היררכיה הברורה בלשכה המסונית: יש נשיא ונושאי משרה, יש כללי טקס ברורים וקבלת מרות המתבקשת מההיררכיה הארגונית המוסכמת.
מה חלקה של האחווה בהלכה היהודית?
דוגמאות מן ההיסטוריה היהודית ומן ההלכה על כל סניפיה ישנן למכביר. נכסי צאן וברזל אחוותיים יהודיים שזורים לאורך כתבי הקודש.
"כל ישראל ערבים זה בזה" במסכת שבועות ל"ט, הינו הערך העליון לביטוי האחווה היהודי שחיזק והגביר את רגשות הקשר והעזרה ההדדית בין היהודים בעולם. מוסד גמילות החסדים תפס מקום נכבד בקהילות היהודיות בעולם. ערך הערבות ההדדית מנחה את בני ישראל בכל מקומות מושבם ובכל הדורות.
האם אחווה היא כורח קיומי ?:
" דת היא כורח קיומי – להשתין זה כורח קיומי !!!
האינטראקציה האנושית הינה כורח קיומי ואחווה היא סוג חשוב בקשר האינטראקטיבי האנושי.
קשר אנושי נחוץ להפריה אינטלקטואלית הדדית לצורך שמירת ההומוסטאזיס (סביבה המאפשרת חיים) ולצורך השגת מטרות משותפות.
מה מדביק אנשים בקשר אחוותי?:
מה מביא אנשים להרגיש אחוותיים או אחים זה לזה? מהם התנאים הפסיכולוגיים ומהי הדינימיקה המביאה בני אנוש להרגיש כך? האם מספיקה רק מטרה משותפת? האם מספיקה רק הכרזה מוסכמת בין חברי הקבוצה על כך שהינה אחוותיית או נדרשים תנאים נוספים ונלווים לכך?.
אז על מה דיברנו עד כה?
בעבודת בנין זו הבאתי לכם אחי את המילים הנרדפות למושג אחווה ההולך יד ביד עם שוויון, חיבה, ברית ומטרה משותפת.
הוזכר כאן כמושג האנגלי הממקביל למלה אחווה בעברית. Fraternity
הגדרתה החשובה של התאורטיקנית ד"ר קרול פייטמן שאחווה היא ברית חופשית בין אנשים למטרות משותפות .
על אף שהאחווה היא שאיפתה הגדולה של האנושות לא ניתן כנראה לקיים את האוטופיה הזו בגלל השונות האנושית על פני כדור הארץ, קבוצות אחווה מתבססות איפוא על כמות יחסית קטנה של פרטים.
יש להבחין בין אחווה המתארת רגש בין אדם לאדם לבין אחווה המתארת קבוצת בני אדם שהתאגדו למטרות משותפות ואין סתירה בין השנים.
האחווה הינה אבן בנין חשובה ביהדות ומתקיימת בה הלכה למעשה-"כל ישראל ערבים זה בזה".
המסוניקה ותנועות האחווה פרחו במאה השמונה עשרה בתקופת הרציונאליות כתוצאה מהבנה שהתאגדות האנושית נותנת יתרון לפרטים מול העריצות והבורות.
הגדרנו גם מהם התנאים ליצירת קבוצת אחווה? הכרה משותפת בצורך, באמון הדדי, בהסכמה לכללי משחק הוגנים ולהיררכיה מקובלת.
הזכרתי בדברי כי האינטראקציה האנושית יכולה להוביל לאחווה בתנאי שמתכוונים לכך תוך שימוש בגירויים הפועלים ליצירת קשרים עצביים במוח האדם.
כפי שציינתי בתחילת דברי לא ניתן להגדיר באופן סגור את המושג אחווה או לתת פירוש חד משמעי למשמעותה.
ובכל זאת נשארו עדיין מספר שאלות פתוחות.
* האם אחווה היא צורך קיומי?
* עם יד על הלב – האם הרגשות האחוותיים האלה שאנו מרגישים כאן הם רגשות קצרי מועד המתבטאים בעיקר בעת העבודה המסונית עצמה או כל אחד מאתנו מרגיש באמת ובתמים הרגשת אחווה כלפי אחי הלשכה גם בשגרת יומו שבעולם החיצון? כמה מכם עוצרים את מרוץ חייכם וחושבים על אח חולה או במצוקה או שסתם בא לכם לפתע להחליף מילים חמות של אחווה עם אחים אחרים?
* האם אנחנו באמת אחוותיים? אם כן, מדוע אנחנו שמים דגשים כה רבים על הצד הריטואלי שבעבודה המסונית יותר משאנחנו מדגישים את הצד האחוותי?
* האם יכולה להתקיים אחווה על פי הכרזה משותפת של קבוצת אנשים ללא שימוש בריטואלים?
* והרי בסופו של ערב העבודה המסונית לאחר נאום השוער בשולחן הלבן ונפרדנו איש מאחיו , חוזרים האחים למחרת אל שגרת החיים הלא פשוטה שבעולם החיצון כשמטען מסוני אחוותי חיובי באמתכתם. האם המוסכמות המקובלות על אחי המסדר וכללי ההתנהגות המכובדים והשוויוניים כאן לא עומדים לכם לרועץ נוכח עולם, דיס הרמוני, תחרותי, מנוכר ואנטי אחוותי? איזה מחיר משלמים אחי הבניה החופשית בעניין זה?
וסים ענתיר 2013