בועז
עבודת בניין
שהוגשה על ידי האח אסף ינאי, בלשכת שמשון 64.
לתפארת הבונה העליון של היקום, נשיא נכבד, אחי כולכם.
בועז הוא אחד משני העמודים שעמדו בכניסה לבית המקדש הראשון )מקדש שלמה(, כמסופר
בספר מלכים א': " וַיָּקֶם, אֶת-הָעַמֻּדִים, לְאֻלָם, הַהֵיכָל; וַיָּקֶם אֶת-הָעַמּוּד הַיְמָנִי, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ יָכִין, וַיָּקֶם אֶת-הָעַמּוּד הַשְּׂמָאלִי, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ בֹּעַז.מלכים א', ז', כ"א
עמודים אלו, בועז ויכין, לא שימשו כתמיכה לבית המקדש אלא עמדו מחוץ לו, בסמוך לכניסה לאולם. העמודים היו עשויים נחושת. מקור הנחושת היה כפי הנראה בהרי אדום אבל הנחושת עובדה בבקעת הירדן והמדובר אינו בנחושת סתם אלא בברונזה מסוג משובח: "נְחֹשֶׁת, מְמֹרָט" )מלכים א', ז', מ"ה. המקרא מזכיר בבירור את חרושת המתכת, שהייתה קשורה בבניין המקדש ושהגדילה לאין שעור את אוצרות הנחושת בממלכת ישראל: " בְּכִכַּר הַיַּרְדֵּן יְצָקָם הַמֶּלֶךְ, בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה, בֵּין סֻכּוֹת, וּבֵין צָרְתָן. מז וַיַּנַּח שְׁלֹמֹה אֶת-כָּל-הַכֵּלִים, מֵרֹב מְאֹד מְאֹד–לֹא נֶחְקַר, מִשְׁקַל הַנְּחֹשֶׁת (מלכים א', ז', מ"ז).
העמודים בועז ויכין נעשו על ידי אמן הנחושת והמתכות חירם אבי משבט דן, שהיה חרש מתכות יקרות שנשלח על ידי חירם מלך צור לשלמה המלך לצורך סיוע בבניית המקדש: " וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וַיִּקַּח אֶת-חִירָם מִצֹּר. יד בֶּן-אִשָּׁה אַלְמָנָה הוּא מִמַּטֵּה נַפְתָּלִי, וְאָבִיו אִישׁ-צֹרִי חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת, וַיִּמָּלֵא אֶת-הַחָכְמָה וְאֶת-הַתְּבוּנָה וְאֶת-הַדַּעַת, לַעֲשׂוֹת כָּל-מְלָאכָה בַּנְּחֹשֶׁת; וַיָּבוֹא אֶל-הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וַיַּעַשׂ אֶת-כָּל-מְלַאכְתּו"ֹ. (מלכים א', ז', י"ג – י"ד)
"וַישְִַלַח שְלֹמֹּהֹּ, ֶאֶל חוָּּרָּם מֶֶלֶךְ צֹּרֹּ לֵּאמֹּרֹּ: כַאֲֶשֶר עָּשִׂיָּתָּ , ִעִם דִָּוִיד אִָבִי, וַתִשְַלַח לוֹ אֲרָּזִיִם, לְִבְנוֹת לוֹ בַיִתִ לָּשֶֶבֶת בוֹ… וְעַָּתָּה שְַלַח ִלִי ִאִיש חָָּּכָּם לֲַעֲשׂוֹת בַזָָּּהָּ וּבַכֶֶסֶף וּבַנחְֶֹּשֹּ וַּבַ בַרְזֶלֶ וּבָּאַרְגְָּוָּן וְכַרְִמִיל וּתְכֵֶּלֶת, וְידֵַֹּּעַ לְפַתֵַּחַ פִתוִּחִים. ִעִם הַחֲכִָּמִים אֲֶשֶר עִִמִּי ִבִ יהוָּּדָּה וִּבִ ירוּשִָּלִַםַ, אֲֶשֶר הִֵּכִין, דִָּוִיד אִָבִי…
וַיאֶֹּמֶר חוָּּרָּם מֶֶלֶךְ צֹּרֹּ בִכְָּתָּב, וַישְִַלַח ֶאֶל שְלֹמֹּהֹּ… וְעַָּתָּה שָּלַחְִתִי ִאִיש חָָּּכָּם יוֹדֵַּעַ בִ ינָּהָּ, לְחוָּּרָּם אִָבִי. ֶבֶן אִָּשָּה ִמִן ְבְנוֹת דָּן ,וְאִָבִיו ִאִיש צִֹּרֹּ".
(דברי הימים ב', פרק ב', פסוקים ב', ו', י', י"ב – י"ג)
בועז היה העמוד השמאלי, גובהו 11 אמות והיקפו 12 אמות : "וַיָּצַר אֶת-שְׁנֵי הָעַמּוּדִים, נְחֹשֶׁת: שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמָּה, קוֹמַת הָעַמּוּד הָאֶחָד, וְחוּט שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה אַמָּה, יָסֹב אֶת-הָעַמּוּד הַשֵּׁנִי. טז וּשְׁתֵּי כֹתָרֹת עָשָׂה, לָתֵת עַל-רָאשֵׁי הָעַמּוּדִים–מֻצַק נְחֹשֶׁת: חָמֵשׁ אַמּוֹת, קוֹמַת הַכֹּתֶרֶת הָאֶחָת, וְחָמֵשׁ אַמּוֹת, קוֹמַת הַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית. יז שְׂבָכִים מַעֲשֵׂה שְׂבָכָה, גְּדִלִים מַעֲשֵׂה שַׁרְשְׁרוֹת, לַכֹּתָרֹת, אֲשֶׁר עַל-רֹאשׁ הָעַמּוּדִים–שִׁבְעָה לַכֹּתֶרֶת הָאֶחָת, וְשִׁבְעָה לַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית. יח וַיַּעַשׂ, אֶת-הָעַמּוּדִים; וּשְׁנֵי טוּרִים סָבִיב עַל-הַשְּׂבָכָה הָאֶחָת, לְכַסּוֹת אֶת-הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל-רֹאשׁ הָרִמֹּנִים, וְכֵן עָשָׂה, לַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית. יט וְכֹתָרֹת, אֲשֶׁר עַל-רֹאשׁ הָעַמּוּדִים–מַעֲשֵׂה, שׁוּשַׁן בָּאוּלָם: אַרְבַּע, אַמּוֹת. כ וְכֹתָרֹת, עַל-שְׁנֵי הָעַמּוּדִים, גַּם-מִמַּעַל מִלְּעֻמַּת הַבֶּטֶן, אֲשֶׁר לְעֵבֶר שבכה (הַשְּׂבָכָה); וְהָרִמּוֹנִים מָאתַיִם טֻרִים סָבִיב, עַל הַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית." (מלכים א', פרק ז', פסוקים ט"ו – כ')
על ראש העמוד עמדה כותרת בצורת שושן אשר מצורתו נגזר המגן דויד, שמשמש סמל העם
היהודי, ועל הכותרת עיטורי מאתים רימונים: " וַיָּקֶם, אֶת-הָעַמֻּדִים, לְאֻלָם, הַהֵיכָל; וַיָּקֶם אֶת-הָעַמּוּד הַיְמָנִי, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ יָכִין, וַיָּקֶם אֶת-הָעַמּוּד הַשְּׂמָאלִי, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ בֹּעַז. כב וְעַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים, מַעֲשֵׂה שׁוֹשָׁן; וַתִּתֹּם, מְלֶאכֶת הָעַמּוּדִים" (מלכים א', ז', כ"א – כ"ב).
העמוד היה חלול ועשוי נחושת, שני העמודים נעשו יחדיו כעמוד אחד אשר נחתך במרכזו.
תפקיד העמודים לא ברור, העמודים היו חלולים ולא תמכו בגג ולכן לא הייתה להם משמעות פונקציונלית.
העמודים היו דומים בצורתם ובמיקומם לעמודים שעמדו בכניסה למקדשים פיניקים ובבלים.
במקדשים אלו תפקיד העמודים היה סמלי – דמוי פאלוס המראה על עוצמה ושגשוג. הגורם לדמיון במיקום העמודים ובצורתם היה כפי הנראה השפעה פיניקית על מלכי ישראל, בעיקר שלמה, שהיה מיודד עם מלכי צור, וכן סיועו של חירם מלך צור לבניית בית המקדש.
" וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ-צוֹר אֶת-עֲבָדָיו, אֶל-שְׁלֹמֹה, כִּי שָׁמַע, כִּי אֹתוֹ מָשְׁחוּ לְמֶלֶךְ תַּחַת אָבִיהוּ: כִּי אֹהֵב, הָיָה חִירָם לְדָוִד–כָּל-הַיָּמִים. {ס} טז וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה, אֶל-חִירָם לֵאמֹר. יז אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת-דָּוִד אָבִי, כִּי לֹא יָכֹל לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו, מִפְּנֵי הַמִּלְחָמָה, אֲשֶׁר סְבָבֻהוּ–עַד תֵּת-יְהוָה אֹתָם, תַּחַת כַּפּוֹת רגלו (רַגְלָי). יח וְעַתָּה, הֵנִיחַ יְהוָה אֱלֹהַי לִי מִסָּבִיב: אֵין שָׂטָן, וְאֵין פֶּגַע רָע. יט וְהִנְנִי אֹמֵר–לִבְנוֹת בַּיִת, לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָי: כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה, אֶל-דָּוִד אָבִי לֵאמֹר, בִּנְךָ אֲשֶׁר אֶתֵּן תַּחְתֶּיךָ עַל-כִּסְאֶךָ, הוּא-יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי. (מלכים א', ה', ט"ו – י"ט).
יש המציעים הסבר שהעמודים סימלו את עמוד הענן ועמוד האש אשר ליוו את בני ישראל
בנדודיהם במדבר: " וַיהוָה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן, לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ, וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ, לְהָאִיר לָהֶם–לָלֶכֶת, יוֹמָם וָלָיְלָה. כב לֹא-יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן, יוֹמָם, וְעַמּוּד הָאֵשׁ, לָיְלָה–לִפְנֵי, הָעָם." (שמות, י"ג , כ"א)
מקור השם בעז הוא כפי הנראה על שם סב סבו של שלמה המלך, בעז בן נחשון בן עמינדב, אך ישנן גם סברות אחרות. יש שניסו להסביר את שמות העמודים במקור ממנו הגיעה הנחושת ששימשה ליציקת העמודים, ערים ארמיות מערי הדדעזר – יכין מהעיר כון ובועז מהעיר בוז.
פרשנות אחרת טוענת כי יכין נגזר מהמילה כוננות ואילו בעז מהמילים בוא עוז.
לפי הרופא הצרפתי ז'אן אסטרוק, ויותר מאוחר לפי חוקר המקרא יוהאן גוטפריד איכהורן, העמודים סימלו את ההשקפות הדתיות של חלקי ישראל. חוקרי מקרא אלו גילו כי יש תאורים כפולים בספר בראשית, המדווחים על אותו אירוע, ואינם תואמים זה את זה בכל פרטיהם. הדוגמה המוכרת ביותר היא סיפור הבריאה, המופיע בפרק א' בבראשית, שלדברי מבקרי המקרא עומד בסתירה לסיפור הבריאה המופיע בפרק ב'. אסטרוק הבחין שבסדרה אחת של סיפורים האל מכונה בשם יהוה ואילו באחרת הוא מכונה בשם אלהים. הוא הציע שהמקור להבדל טמון בעובדה שהתורה מורכבת משני מקורות ספרותיים עצמאיים, שחוברו על ידי עורך לרצף סיפורי אחד. כדי לשחזר את המקורות הללו, הפריד אסטרוק את הסיפורים המשתמשים בשם אלהים מן הסיפורים המשתמשים בשם יהוה. נוסף לכך איתר אסטרוק כמה קטעים קצרים, שלטענתו אינם משתייכים לאחד משני המקורות העיקריים אלא שולבו בטקסט בנפרד. אייכהורן הציע חלוקה דומה, וטבע לראשונה את המונחים "מקור אלוהיסטי" המסומןE ו"מקור יהוויסטי" שסימנו J .
העמוד יכין סימל את יהודה היהוויסטית בדרום. המקור היהוויסטי, –Jehovist הוא המקור הקדום ביותר. מבחינה ספרותית. הוא ניחן בסגנון סיפורי ופרוזאי, ומבחינה תאולוגית הוא מתאפיין בתפיסה אנושית של האל. הוא מכנה את האל בשמו המפורש ומייחס לו לעתים קרובות תכונות אנושיות. משערים כי מוצא החיבור בממלכת יהודה, והוא מתוארך למאה ה-9 לפנה"ס, אך כיוון
שהממצאים הארכאולוגיים אינם מעידים על אוריינות נרחבת ביהודה בתקופה זו, היו שהעדיפו לאחרו למאה ה-7 לפנה"ס. קובץ החוקים שזוהה עם מקור זה הוא זה המובא בספר שמות, פרק ל"ד, פסוקים י"ז – כ"ו, אך יש הטוענים שהחוקים מקורם בתעודה נפרדת, ששולבה בטקסט רק בשלב מאוחר יותר.
העמוד בועז סימל את ישראל האלוהיסטית בצפון. המקור האלוהיסטי –Elohist , כולל אזכורים רבים של שבטי הצפון ושל אתרים גאוגרפיים ופולחניים צפוניים, ולכן מעריכים שמוצאו בממלכת ישראל. סיפור חטא העגל, המופיע בתעודה זו בלבד (ספר שמות, פרק ל"ב) והעובדה שמקור זה מגלה עניין מיוחד בנושאים הקשורים לנבואה, העלו את הסברה שמחבר התעודה קשור בתנועה הנבואית נגד פולחן העגלים, שפשט בממלכת ישראל ,כך למשל בספר הושע פרק ח', שמתוארך לתקופה שבין המאה ה-9 לפנה"ס ועד לחורבן הממלכה בשנת 721 לפנה"ס.
קובץ החוקים המזוהה עמו, המכונה בפי החוקרים "ספר הברית", הוא ספר שמות, מפרק כ"א, פסוק א' עד פרק כ"ג פסוק י"ט(. משערים שהקובץ התחבר כמקור עצמאי, ושולב בטקסט מאוחר יותר על ידי העורך האלוהיסטי.
לפי רש"י יכין מסמל את מלכות בית דויד שנמשלה לירח: "כירח יכון עולם" (ספר תהלים, פרק פ"ט ,פסוק ל"ח). ואילו בעז עומד כנגד השמש: "ישיש כגבור לרוץ" (ספר תהילים, פרק י"ט, פסוק ו').
פירוש נוסף לשמות העמודים לפי הרד"ק: יכין – שייכון הבית לעולם, בעז – שייתן האל בו העוז והקיום.
לפי הרלב"ג: העמודים נעשו על פי תורת הסוד, בעז מסמל את הדרך הטבעית שנקבעה מששת ימי בראשית ואילו יכין מסמל את הדרך הניסית.
לפי הקבלה פירוש השם בעז הוא ספירת ההוד. ספירה זו היא השמינית מבין עשר הספירות, שם הספירה הינו מלשון הודאה על האמת, אמירת תודה. נצח והוד מקבילות לרגליים – הימנית והשמאלית – היכולות להלך רק מתוך שיתוף פעולה מלא.
העמודים עמדו מחוץ למקדש שלמה, ולא ברור מה היה תפקידם ולשם מה נעשו. במשך דורות רבים ניסו חכמים ומפרשים להבין את 'סוד העמודים', מדוע נבנו ומה הם מייצגים.
חוקרים רבים ניסו לגלות את הסודות המוצפנים ביחסים ובמידות של בית המקדש בכלל ושל העמודים בועז ויכין בפרט, אייזיק ניוטון למשל, האמין שמבנים של מקדשים קדומים נושאים בקרבם סודות מקודשים נסתרים. במשך יותר מ-50 שנה הוא העמיק בלימוד המבנה של מקדשים קדומים רבים, בעיקר העמיק בלימוד המבנה של מקדש שלמה. הוא האמין שחוכמה נסתרת מצויה לא רק בכתביהם של פילוסופים ומלומדים קדומים, אלא גם בארכיטקטורה של מבנים מקודשים קדומים. מתוך התיאורים המפורטים של המקדש המוצגים בספר מלכים א' ובסיועם של כתבים נוספים מתקופתו המנתחים את מבנה המקדש, הציג ניוטון בתרשימים ובמלל את מבנה בית המקדש הראשון.
כחוקר המקרא התעניין ניוטון בגיאומטריה המקודשת, כפי שבאה לידי ביטוי במקדש שלמה, בין היתר בספירלות, בחיתוך הזהב ("הפרופורציה האלוהית" – יחס הרמוני בין אורכים שונים שמקבל ביטוי נרחב בטבע, באמנות ובאדריכלות), ובמגוון מבנים הרמוניים נוספים. לשם כך נדרש ניוטון לפירוט הדקדקני של מבנה המקדש.
עוד האמין ניוטון שמתכנן המקדש היה שלמה המלך, שנעזר לשם כך בהדרכה שמימית. הוא כתב:
"את הפילוסופיה הזו ניתן למצוא לא רק בטבע, אלא גם בכתבים המקודשים: בספרי בראשית, איוב, תהילים, ישעיהו ואחרים. עם ידיעותיו של שלמה אודות הפילוסופיה הזו, האל הפך אותו לפילוסוף הגדול בעולם"
סיימתי, נשיא נכבד.
אני רוצה להודות לאחי הנכבד דן ארבל, שסייע לי לכתוב את העבודה המאסונית הראשונה שלי )מיני רבות, אני מקווה(, שהקדיש לי מזמנו, מחוכמתו ומידיעותיו הנרחבות.
ולאחי המכובד מאוד משה חיון אשר נתן לי את הרעיון לעבודה זו וכיוון אותי למקורות הטובים ביותר לעבודה זו, התנ"ך.