תורה נפלאה זו, שנתנה לכם היום בטקס קידושיכם למה דומה היא? למנורת שמן שניתנה בידי הלך המהלך בחושך: תחילת הדרך קשה היא וההתקדמות איטית, כי הלהבה קטנה, חוג האור מצומצם וסכנה של בורות ומהמורות בדרך על כל צעד ושעל: אך ככל שמוסיף ההולך שמן למנורה ומאריך את הפתיל, כן גוברת הלהבה. חוג האור גדל ודרכו נעשית מהירה ובטוחה יותר.
המנורה היא , תורה זו שקיבלתם היום, וככל שתדבקו בה ותנהיגו אותה בחיי היום יום שלכם, כן יגדל אורה ותוכלו להינצל מן הקשיים והחטאים האורבים לכם בחייכם. לאורה של תורה זו יוסיפו עוד אנשים טובים וישרים להימשך ולהלך לצדכם בדרך, כי יידעו להעריך שזו דרך האמת והיושר, הדרך הבטוחה.
בוודאי תהיתם מדוע נקראים אנו בונים, ולא נקראנו בשם בעל המלאכה אחר.
ניקח לדוגמא את הנוטע: זרעו זרע באדמה, אך לעולם לא יידע מה יעלה הזרע- אם עץ נושא פרי או עץ סרק. שהבנאי ניגש לבנות בניין, בוחן את האבן היטב ביודעו שאבן פגומה עלולה למוטט את הבניין.
כך גם אתם נבחנתם רבות לפני שיבוצכם בבניין זה, רבות נחקרתם בידיעתכם או שלא בידיעתכם, לבל נשבץ אנשים לא ראויים במסדר אחווה זה.
עצתי נתונה לכם: מן האחים הוותיקים לימדו ניסיון, חכמה ודעת, ומעצמכם תיקחו את און הנעורים כדי להשתלב במשפחה זו.
ולסיום נשיא נכבד, אחים ואורחים נכבדים, אוסיף משפט חכם שמתאים לדרכנו בבניה החופשית:
אין אדם הכי טוב, יש אדם יותר טוב. וזו המטרה של מסדרנו, לעשות את האדם הטוב- טוב יותר.
סיימתי נשיא נכבד, תודה על הקשבה…