הבניה החופשית – מסדר הומני ומוסרי, וגם תנועה מהפכנית.
היום הראשון בבריאת העולם משתקף בספר הספרים, הוא התנ"ך, בתיאור שכזה:
"בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר." וכך הלאה…
פרק זה, שעל פי המקרא צריך להיות ראשית כל דבר ביקום, בא להצביע על שלוש עובדות יסוד בעולמנו:
האחת, לפני בריאת האור היה תוהו ובוהו וחשיכה מוחלטת.
עובדה שנייה- האור הוא מעשה אלוהי.
עובדה שלישית – האור הוא דבר טוב, כפי שנאמר : "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר, כִּי-טוֹב".
שלוש העובדות הללו הקשורות בבריאת העולם ובבריאת היקום, מסמלות את העקרונות הבסיסיים עליהם נשענת תורתנו המסונית בהנחה שלפיה בבואו של בן האדם אל מסדרנו, הוא מגיע מן הבערות המופיעה בחשיכה של העולם החיצון וכל חפצו הוא לראות את האור – לאו דוקא האור הקורן מן הכדור הגדול של היום, אלא אור הדעת, התבונה והמוסר הנובע מן המקור הראשון במעלה שייצר את אור השמש ואת כל המוארים על ידיה.
מכאן נובעת המטרה הגדולה של מסדר הבונים החופשים: לסמל בקרב האחים את לידת אור הדעת בליבם ולהדריך צעדיהם בשבילים המוליכים אל הרמוניה המושתת בפילוסופיה המסונית- פילוסופיה ייחודית שהיא תורת מוסר מיוחדת המתוארת בסמלים ושעקרונותיה הבסיסיים הם: " אחווה, עזרה ואמת".
אחיי, על פי הדוקטרינה היוונית המושג פילוסופיה הוא "אהבת החוכמה". מושג שנלקח מן המדעים העתיקים, שמקורו במיתוס קדמון הנודע בשם "אם החוכמות והמדעים".
מטרת הפילוסופיה בכלל היא להקנות הכרה של כל עיקרי הדעת, עיקרי החיים ורעיונות לגיבוש השקפות עולם מסוימות.
מידתה הנעלה ביותר של הכרה פילוסופית זו כפרט- היא הכרת האמת הצרופה, שעל בסיס עקרונותיה נורה הפילוסופיה המסונית והוקם " מסדר הבונים החופשים הקדומים והמקובלים" כשמו המקורי , מסדר שהוא תנועה חברתית הומניטארית, ששמה לה כמטרה לבנות בנין רוחיני-מוסרי לשם קידום רוח האנושות בדרך של אחווה אנושית, עזרה הדדית, סבלנות כלפי הזולת וסובלנות דתית.
זאת ועוד, אורח חיים המושתת על ארבע מידות שהן: זהירות, אומץ, מתינות וצדק. תנועה מסונית זו חרתה על דיגלה את הסיסמה שהיתה סמל לתנועות מהפכניות רבות והיא " חופש, שוויון ואחווה".
ואמנם, שנים רבות לפני פרוץ המהפכה הצרפתית (14 ביולי 1789) שימשה הבניה החופשית בית ספר מעשי להדרכה בשלושת "חופש שוויון ואחווה" לכל האגודות והארגונים שהטיפו לצדק וקידמה. לשכות הבניה החופשית היוו חממות להכשרת אנשים נעלים יותר.
כדי להמחיש לפניכם מהי הבניה החופשית – הבה ונעשה זאת בדרך הפוכה: מה אין בבניה החופשית.
ובכן-
- הבניה החופשית איננה כנסיה וגם לא דת מיסטית. עם זאת, עקרונותיה מבוססים על אמונות דתיות עמוקות על פי העיקרון של "איש באמונתו יחיה", ושאלוהים, או כפי שנאמר בחוקי מסדרנו המסוני PREMIUM BEEING (הישות העליונה) בהשקפת עולמו של כל אחד הוא הבונה העליון של היקום.
- מסדר הבונים החופשית איננו מפלגה פוליטית והאחים בו אינם מתעניינים כלל בהשקפותיהם של החברים בו. יתר על כן, חל איסור מוחלט לנהל ויכוחים בנושאי דת ופוליטיקה מפלגתית. עם-זה הבניה החופשית תובעת מחבריה למלא חובותיהם האזרחיות במשמעת ובהגינות.
- הבניה החופשית איננה אגודה לעזרה הדדית. עם-זה, אנחנו נתבעים ומטיפים להגיש עזרה לכל הנמצאים בצרה ובמצוקה, ומעודדים למעשי צדקה, לפי העקרון המקודש ששכר מצווה הוא בעצם מצווה.
- הבניה החופשית איננה מועדון חברתי. עם-זה, הבניה החופשית שוקדת ומעודדת עריכת פעילות חברתית ותרבותית בחברת הרעיות.
- הבניה החופשית איננה במה להצגות דרמתיות. עם=זה, יש הרבה מן הדרמתיות בטקסים המתנהלים בחגיגיות, בסגנון קבוע ומדויק, כדי לסמל את המידות המסורתיות והרוחניות שבכוחן יכול בן האדם לתקן מידותיו הטבעיות ולהתאים עצמו לצרכים עילאיים בחברה האנושית, שכן שפת הטקסים היא שפת הלב והרגש הנחשבת בצדק לשפה מסונית בינלאומית ושיש בכוחה ללכד אחים מכל קצוות תבל, ללא הבדל לאום, גזע או אמונה.
ההגדרה התמציתית בפילוסופיה המסונית היא שהבניה החופשית איננה תורה של עקרונות שיש לשומרם באורח פורמאלי- אלא, אורח חיים המבוסס על אמונה, מאורגן במוסר, מטופח באחווה, מעודן בצדקה ומוקדש לעזרה.
את כל אלה אנו למדים בעבודותינו בלשכה בעזרת סמלים, שהגיעו לידינו ממנהגים עתיקי יומין ומשל הבונים המעשיים.
לא בכדי אנו מכנים עצמנו "בונים חופשים קדמונים ומקובלים" . למתי אפשר לייחס קדמוניות זו, ואם בכלל אפשר להציב גבולות לזמן יסודה של התנועה המסונית? על כך אין תשובה חד משמעית.
יש המייחסים את ראשית התארגנות הבונים החופשים כגוף מקצועי מאוגד לתקופה הרומית (כ-700 לפנה"ס). ידוע, כי אגודות בונים מעשיים צעדו כיחידות הנדסיות עם הצבאות הרומיים במסעות כיבוש האימפריה, ובכל מקום שעברו היחידות הללו הפיצו את סודות אומנותם.
מבחינה ארגונית אפשר לייחס את התנועה המסונית כממשיכה מסורת אגודות הבנאים שהוקמו בימי הביניים כאגודות מקצועיות לשמן. אלה הוסיפו לשלוט באומנות האדריכלות לפי הסגנון היווני-רומי הקדום, מאוחר יותר הסגנון הגותי וכך הלאה והלאה.
במקביל להתארגנות המקצועית של אגודות הבנאים-אדריכלים הוקמו עם תחילת תקופת הנאורות (סוף המאה ה-17, ראשית המאה ה-18) לשכות חברתיות שבהן טופחו החינוך המוסרי וההשכלה המקצועית כל הלכו וגדלו מספר הלשכות המסוניות והתפשטו לארצות רבות: אנגליה, סקוטלנד, אירלנג, גרמניה, צרפת, הולנד ושוודיה והגיעו בכמותן לארצות הברית של אמריקה ומשם ליבשות אחרות בעולם כולו.
לאגודות הללו התקבלו גם בעלי מקצוע אחרים, ובעקבותיהם באו והצטרפו מלכים, דוכסים, רוזנים, כמרים, הוגים, פילוסופים, מדענים, סופרים, משוררים, מלחינים, מצביאים, רשימה ארוכה של אישים מפורסמים- עד שלבנאות המקורית נועדה משמעות סמלית בלבד.
המפנה ההיסטורי בתולדות הבניה החופשית חל בשנת 1717 בלונדון. ארבע לשכות שפעלו בנפרד התארגנו בברית מסונית והקימו לשכת אם. בעקבותיהן הלכו לשכות מסוניות בארצות אחרות. ניבנו היכלים שבהם נערכו טקסים מסוניים ודיונים בשאלות חברתיות.
כך היו ההיכלים לבית היוצר של תנועת ההשכלה. בלשכה הצרפתית הטיף האח אנדרו מישל רמזי (Andrew Michel Ramsay) לחיבורה של אינציקלופדיה שתוציא את המדע וההשכלה מן התחום המצומצם של המעמדות האמידים ותעשה אותם גם לנחלת הציבור הרחב, בני העם.
אט אט, צעד אחר צעד, פסעה הבניה החופשית מאיגוד מקצועי להתארגנות חברתית והחלה חודרת ומשתלבת יותר ויותר בחברה כתנועה מהפכנית, לוחמת לחירות, לשוויון ולצדק חברתי. ואכן, על רוב המהפכות ותנועות השחרור הלאומיות והסוציאליות ניצחו בונים חופשים ששאבו את האידיאלים המוסריים מבית היוצר של הרוח המסונית, לדוגמה:
המהפכה הצרפתית פרצה בשנת 1789. ראשית, במאבק שניהלו בני המעמד האריסטוקראטי שתבע זכויות חירות מלאה לבני העם. ראשי המהפכה היו הגנרל מארי-ז'וזף המרקיז דה לה פאייט, הרוזן אונורה מירבו, והסופר המפורסם וולטיר – כולם אחים בלשכת אנציקלופדיה בפריז.
המהפכה הצרפתית באה בעקבות מהפכות קטנות יותר של בני המעמד הבורגני בהולנד – רובם היו בונים חופשים.
המהפכות ברוסיה שהחלו בשנת 1917 הושפעו וניזונו מדברי ההגות והיצירות הספרותיות של הגראף לב טולסטוי, שהיה בונה חופשי. המהפכה הראשונה החלה בחודש פברואר על-ידי גוף אנטי-מונרכיסטי שנקרא "הועד הזמני", תוצאותיה: הצאר ניקולאי השני וויתר על כס המלוכה.
שבעה חודשים לאחר מכן פרצה המהפכה הגדולה והונהגה גם-כן על-ידי מפלגה שחבריה היו בורגנים אינטלקטואלים שנקראו בולשביקים. רובם היו בונים חופשים. רק בתום המהפכה ב-1918 שונה השם ל"מפלגה הקומוניסטית של רוסיה".
ג'ורג' וושינגטון, הנשיא הראשון של ארצות הברית והמפקד העליון במלחמת העצמאות האמריקאית. וושינגטון היה נשיא גדול בלשכה הגדולה בארה"ב. כמוהו המדען, הסופר והוגה הדעות בנימין פרנקלין-נשיא גדולה בבניה החופשית ומהפכן.
הגנרל סימון בוליבר , ולוחם החופש חוסה דה-סן מרטין – בונים חופשים, שהנהיגו את המהפכות בדרום אמריקה נגד השעבוד הספרדי.
הגיבור הלאומי של איטליה הגנרל ג'וזפה גריבלדי – לוחם חופש ובונה חופשי.
לאיוש קוטוש מדינאי הונגרי עמד בראש מרד "אביב העמים" בשנת 1848 בארצו – היה בונה חופשי.
המדינאי בניטו חוארס והגנרל דיאז עמדו בראש ההתנגדות המכסיקנית לשלטון הקיסר האוסטרי מקסימילין בארצם – היו בונים חופשים.
ואיך אפשר שלא להזכיר את מנהיגי מעצמות המערב במלחמת העולם השניה- נשיא ארה"ב פרנקלין רוזוולט וראש ממשלת בריטניה- וינסטון צ'רצ'יל אשר היו בונים חופשים, והאמנה האטלנטית שנערכה על-ידם מכילה דברים מאופיינים לבניה החופשית.
וכך, ככל שגדלה מעורבותה והשפעתה של הבניה החופשית על החיים החברתיים במדינות רבות, כך גדל מספר המתנגדים לתנועה המסונית במדינות רבות. משטרים רודניים נלחמו בבניה החופשית משום שדגלה בחירות הפרט והכלל.
הכנסייה הקתולית גינתה את התנועה המסונית וכינתה את הבונים החופשים " כופרים בנצרות ואויבי הסדר המדיני". איבתה של הכנסייה גרמה שהבניה החופשית נאסרה בארצות שבהן שלטו מלכים קתולים: איטליה, ספרד, פורטוגל וגם אוסטריה. הסופר הצרפתי לאו טאנסיל, תלמיד התנועה הישועית, האשים את הבונים החופשים שהם עובדי השטן, ולשכותיהן משמשות מקום לפריצות מינית ולמגע עם שדים.
התנועה הפשיסטית באיטליה, הנאצים בגרמניה והפלנאגיסטים בספרד רדפו את הבונים החופשים ושרפו את ההיכלים.
המשטרים הרודנים והכנסייה הקתולית ליבו את השנאה לבונים החופשים והאשימו אותם כ"צוררי האנושות", מסדר שנוסד בידי יהודים כדי לפגוע בנוצרים, בעוד למעשה הבניה החופשית האופרטיבית נוסדה על טהרת הנצרות הקתולית וההיכלים המסונים הם פרי יצירתם של אדריכלים שתבונת כפיהם הוקדשה לבניית קתדראלות על פי הזמנתם ועינם הפקוחה של ראשי הכנסייה.
כך, במחצית השנייה של המאה ה-18 קמו אישים בתנועה המסונית שקידשו מלאכתם באפליה ותבעו בתוקף להתיר הצטרפותם של יהודים למסדר.מרוח מסונית זו האצילה גם הלשכה הגדולה של אנגליה על לשכותיה בארצות שהיו בשליטתה ברחבי תבל, לרבות באמריקה בתקופה הקולוניאלית.
ברוח זו התפשטה התנועה המסונית בעולם ולהפעלת לשכות-בת בארץ ישראל עוד בימי השלטון העותומאני וכמובן לאחר הכיבוש בימי המנדט הבריטי. (אבל זה כבר סיפור להרצאה אחרת).
ולי לא נותרה דרך טובה יותר לסיים דברי בפסוק השאול מספר הספרים, ספר בראשית:
בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר. וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר, כִּי-טוֹב"…
ואכן אחיי, אנו הבונים החופשים מאמינים באמונה שלמה, כי אנו בני אור…
תודה על ההקשבה.
הרצאתו של שוקה כהנא
שולחן אחוות השחר – 2016–06–29