צ ד ק ה, ו ה ב נ י ה ה ח ו פ ש י ת
האח שאול יצחק
פברואר 2013
מצוות עשה מן התורה, לעזור לזולת, שנאמר – "כי פתח תפתח את ידך לו".
הצדקה כיום היא עזרה ולנטארית חומרית לנזקק.
היא ערך חברתי הקיים בכל דת ובכל צורת התאגידים החברתיים,היא מונעת מרגשות החמלה הבסיסיים של האדם כלפי הזולת המצוי במחסור.
הצדקה ביהדות – היא מצווה בתורה ,לפיה יש לתת לנזקק די מחסורו במידה ולנותן יש די כדי לתת.
בנצרות – הצדקה היא מוטיב חוזר בהטפות שהשמיע ישו,ומופיע בכל כתבי הקודש הנוצריים,מעשה הצדקה כלפי עניים ונזקקים הוא ערך עליון אשר בו מצווה כל נוצרי.
באיסלם – הצדקה,או בשמה "אל זכאה",היא אחד מחמשת עמודי האיסלם המחייבת כל מוסלמי לתרום מכספו לצדקה ולממן נזקקים.
לפי הרמב"ם – יש שמונה סוגים של צדקה,כל אחד מהם מעלתו גדולה משל קודמו.
המעלה הגדולה מכולם היא שאדם דואג לחברו שיהיה לו פרנסה או להכניסו בעיסקה כשותף שלא יצטרך כלל בצדקה.כלומר – להחזיק בו עד שלא יצטרך יותר לצדקה וטובות של האחר.
המעלה השניה בדרגתה,היא זאת שאדם נותן לנזקק ואינו יודע למי הוא נותן,גם המקבל אינו יודע ממי הוא מקבל.זוהי תרומה בסתר.
הדרגה הנחותה ביותר מבין השמונה,לפי הרמב"ם,היא שהניתן לנזקק פחות ממה שראוי לתת,אבל בסבר פנים יפות. עוד יותר פחותה- היא שיתן לו בעיצב על כך שהוא מוציא מעצמו לנזקקים.
עוד אומר הרמב"ם,אם אתה רואה אדם:שמצבו הכללי לא טוב כרגע,אל תחכה שהוא יתמוטט כדי לעזור לו,אלא תיתן לו הלוואה או תנסה למצוא לו עבודה לפני שיגיע למצב עגום זה.
אפילו,לאדם שאינו הגון,שזה אדם רמאי,צריך לתת לו מטבע קטן רק כדי לא לבייש אותו. כאן חשוב לציין שיש לשמור על כבוד האדם המקבל,שלא חס וחלילה יתבייש מזה.
צריך להתייחס למקבל כאילו הוא עזר לנו לקיים מצווה.
אחד משלושת אומנויות הבניה החופשית היא עזרה (צדקה),על הבונה החופשי מוטלת חובה לעזור לנתונים בצרה,לחזק ידי אומללים ולהביא שקט ושלום לנפשם הטרודה.
העזרה,היא עמוד התפארת בבניה החופשית,חובה לעזור,לתמוך ולהגן על אחיו.
צדקה הדדית,קיימת מאז ומתמיד עוד מימי הגילדות והבונים המעשיים ומתחילת המסדר.
אין ספק שהצדקה היא יסוד בבניה החופשית,כבר בתחילת דרכה,במהלך טקס הקידושין,נחשף התלמיד לנושא הצדקה ב "לקח תרמיל הצדקה".התלמיד לומד את חשיבות הצדקה ואת החובה הנדרשת מכל אח ואח לעזור בשעת צרה ומצוקה.
במאמרו של הנשיא הגדול לשעבר,צבי לוין,הוא כותב בין השאר – "המושג צדקה,כלל אינו מתכוון לעזרה בכסף דווקא,מושג זה רחב הרבה יותר וכוונתו למעשה עזרה בכל השטחים ובכל המובנים,החל מעידוד מוסרי ונפשי,עזרה אישית וכלה בעזרה כספית.
אבל כאשר הצדקה באה כפורקן או כמס למצפון או לשם קניית כבוד ותהילה או כראייה,זאת כמובן אינה צדקה מסונית והצדקה המעשית היא רק בצורה אחת:עזרה לאח",סוף ציטוט.
עוד פן בבניה החופשית לצדקה,באה בתפקיד גבאי הצדקה,שהוא תפקיד בעל ערך משמעותי נכבד וממנים לכך אנשים בעלי שיעור קומה מוסרי גבוה.גבאי הצדקה,נאמן באופן מוחלט לכספי התרומה הנמצאת אצלו ותרומה זו,מוגדרת ככזאת השייכת כבר לנזקקים.
לא בכדי,הסמל של גבאי הצדקה,הוא תרמיל ועליו לב.סמל התרמיל ברור ומובן לנו:איסוף וחלוקת כספים,אבל הלב,מעיד על מידת הרחמים והחמלה הדרושה מתפקיד זה.עליו להיות מודע לבעיותיהם של אחי הלשכה ולבדוק אם הם זקוקים לעזרה כלשהי,לבדוק מדוע הם נעדרים מהעבודות.זוהי הצדקה המסונית.
בחו"ל,נוהגים בנוסף,לבצע פעולות צדקה אל מחוץ לבניה החופשית,זאת ע"י פעולות תרומה רבות,עזרה לנזקקים,מימון אגודות תמיכה ועזרה במימון ובהקמת מוסדות צדקה כולל בתי חולים.
בעיני –ההבדל בין התורם לנזקק הוא – שהתורם,זכה מהאדריכל העליון,בהצלחה והנזקק לא.הממון של העשיר הוא הלוואה שניתנה לו בתקופת חייו והיא לא שייכת לו.
כל אדם וגם הגדול ביותר,עוזב את העולם בלי כלום.צריך ואפילו חייב לעזור לזולת בחייו עם ההלוואה שניתנה לנו מהבונה העליון.