יום השואה הבינלאומי
נשיא נכבד,
אחיי כולכם.
מבוא
בשבת האחרונה, ה- 27 בינואר חל יום הזיכרון הבינלאומי לשואה.
תאריך זה נקבע על ידי העצרת הכללית של האו"ם למועד בו שוחרר
מחנה ההשמדה אושוויץ מידי הנאצים בשנת 1945.
החלטה זו של האו"ם משנת 2006 כוללת בסעיפי המבוא שלה אזכור של ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות אדם, וגם של האמנה לענישה ומניעת רצח עם.
יותר מקשה מלחשוב על השימוש שנעשה היום באמנה זו נגד ישראל.
עוד מאזכרת ההחלטה, כי בשואה נרצחו שליש מהעם היהודי וכן מיעוטים נוספים.
בונים חופשיים רבים נכנסים בגדר תיבה זו של "מיעוטים נוספים".
יש האומרים שמספרם נע סביב 200,000.
כידוע, המשטר הנאצי ייחס למסדר שלנו שותפות בקונספירציה עולמית, כביכול, אשר מאיימת על הגזע הארי, מה שהוביל את הנאצים לאסור על פעילות של לשכות, לרדיפות, לריכוז במחנות כפייה ואף להוצאה להורג של בונים חופשיים רבים.
מכל 200,00 אחינו, הבונים החופשיים שנרצחו ונספו בשואה,
מצאתי הערב לנכון להקדיש את דבר המכהן לבונה חופשי אחד
הנריק גולדשמיט, שמו.
מישהו מכם, אחיי, שמע אודותיו?
אחינו הנריק גולדשטיין מלשכת כוכב הים
ובכן, הנריק גולדשמיט זה נולד בשנת 1878 בפולין למשפחה יהודית כזו, שנחשבת מתבוללת.
האיש הצטרף ללשכת "כוכב הים" של הפדרציה הבינלאומית
"זכויות האדם" . ("Le Droit Humain")
לשכה מעניינת, שפעלה בנוסח הצרפתי, ועסקה רבות ברעיונות ליברלים של חירות, שוויון, ואחווה.
שלא כמקובל בלשכות בסגנון הבריטי, אשר התרחקו מאלמנטים רבים של מיסטיקה, לשכת כוכב הים היתה בעלת אופי מדיטטיבי – הגותי, והיא עסקה גם ברעיונות של התעלות מיסטית של האדם.
ואמנם, מטרתה המוצהרת היתה "להשלים בין כל בני האדם
המופרדים במחיצות הדת, ולחפש אחר האמת תוך שמירת כבודו של האדם האחר".
בשנת 1938 הוצאה הבניה החופשית אל מחוץ לחוק בפולין, וכל הלשכות שם נסגרו.
מעניין לציין, שמי שלימים יהיה סגן מפקד הצבא הפולני בגלות
במאבק כנגד הנאצים, מיכאל טוקז'בסקי – קרשביץ, היה קשור ומקורב ללשכת כוכב הים הזו, אם כי, קיימת אי בהירות באשר לעצם היותו רשום שם כחבר.
משנתו המסונית של אחינו הנריק גולדשמיט
נחזור לנשוּא דבר המכהן הערב אחינו הנריק גולדשמיט.
האיש היה רופא, סופר, פובליציסט, מחנך והומניסט, וגם איש רדיו
(שיא תקשורת ההמונים של העת ההיא).
הוא התפרסם בעיקר בשל שיטותיו החינוכיות, אשר נבעו מתפיסה,
ולפיה, רעיון השוויון מוביל את האדם לאחריות על חייו ועל סביבתו.
ובהתאם, הוא המציא ופיתח תיאוריה פדגוגית, ייחודית בדורה, אשר מכירה בזכותם של ילדים לאוטונומיה ולכבוד. בדיוק כמו זכויות להן זכאים מבוגרים.
עניין זה, שהיום נתפס בעינינו כמובן מאליו, היה בבחינת רעיון פורץ דרך בתחילת המחצית הראשונה של המאה העשרים.
כמחנך, מיודענו הנריק גולדשמיט האמין, כי צדק, כבוד, יופי, אמת, כבוד ואהבה הם ערכים אנושיים בסיסיים להם זכאי כל אדם.
לשיטתו, גם אדם צעיר זכאי לאהבה, לכבוד, להגדרה עצמית, ולשמירה על סודותיו הפרטיים.
ואכן, נאה דורש – נאה מקיים.
האיש ניהל בתי יתומים בהשפעת רעיונות אלה, והנהיג שם תוכנית חינוכית דומה למה שהיה מקובל בבניה החופשית.
קיימת עדות, מפי עוזרו הנאמן, איגור נברלי, שבית היתומים הלא היהודי שלו נחשב בחוגים מסוימים בפולין כ"קן של הבונים החופשיים".
חברת הילדים שם אורגנה על בסיס עקרונות, שאנו מכירים מהמסדר שלנו, ואף התנהלו שם טקסים בעלי אופי מאסוני.
סיום
מסגרת הזמן העומדת לרשות המכהן אינה מאפשרת לספר, לא כל שכן לפרט, בנושא מעניין זה. למי שטרם נפל לו האסימון, אחינו הנריק גולדשמיט מוכר לכולנו בשמו הספרותי יאנוש קורצ'אק.
בשנת 1942 הוא נרצח יחד עם תלמידיו היהודים במחנה המוות טרבלינקה.
יהי זכרם ברוך !
סיימתי נשיא נכבד.
1 בפברואר 2024