אור בטקס הקידושין
נשיא נכבד אחיי כולכם,
בנימה אישית
ברכות לבביות לך,
אחינו טוני על הצטרפותך למסדרנו וללשכתנו.
טוני, יקר, מי העלה על הדעת, לפני עשרים שנה לערך, עת זכיתי להכיר אותך כילד, וגם את הוריך ואת שלושת אחיך, שיום אחד נהייה אחים?!
ברוך בואך בקהלנו, אחי החדש היקר.
* * *
אור
הערב חווינו כולנו יחד טקס קידושין מרשים ומרגש. כל אחד מאיתנו, הנוכחים כאן, בוודאי זוכר היטב את טקס קידושיו. כאילו התרחש ממש אתמול. ובמיוחד, את אותו הרגע בו חשכה סביב (למעט אור העין), מוסַר המסווה מעל העיניים, ובבת אחת נדלק אור.
זהו רגע בל יישכח.
לכן, בכוונתי להקדיש את דבר המכהן הערב ל- א ו ר.
מושג מרכזי בתורה ובסמליות של הבנייה החופשית. מובן שבפרק הזמן העומד לרשותי לא ניתן להיכנס לעובי הקורה.
בקליפת אגוז אציין, שבבנייה החופשית מוּכַּרים שני סוגים של אור:
גשמי ורוחני.
על האור הגשמי שמענו מהנשיא. עת המתקדש מִצמץ בעיניו, ניסה להתרגל לאור, ואולי גם היה מופתע משהו ממראה אחים שחלקם מושיטים לעברו את חרבותיהם וחלקם האחר את ידיהם.
האור הגשמי, אשר מאיר את העולם החומרי, קשור לרוב לבריאה, ונחשב כביטוי לכוחו ולנוכחותו של הבורא העליון של היקום.
לעומתו, האור הרוחני לא מוזכר בטקס הקידושין בשמו המפורש. ובכל זאת, קיים בטקס גם אור רוחני:
כאשר הנשיא מסב שימת לבו של המועמד לשלושת המאורות הגדולים הסמליים של הבנייה החופשית, מכוון למעשה הנשיא לאור הרוחני, המתייחס לידע, לחוכמה ולהבנה, בהיותו מאיר את אפלת הבורות, ובהיותו קשור להשגת מצוינות מוסרית ואינטלקטואלית. שהרי, זו דרכם של שלוש המאורות הגדולים הסמליים של הבנייה החופשית:
הכֶרֶך של החוק המקודש –
מנחה אותנו בדרך האמונה.
המזוית –
מכוונת את פעולותינו,
ואילו המחוגה –
מתווה תחום ליחסינו עם בני אדם בכלל ועם אחינו הבונים בפרט.
החשיפה לאור רוחני, והחיפוש אחריו
הם תהליך של גילוי עצמי, אשר מוביל כל אחד ואחד מאתנו למהותו האותנטית ולמימוש הפוטנציאל האמיתי שלו.
החשיפה לאור הרוחני והחיפוש אחריו מהווים היבט מרכזי בחייו של בונה חופשי, והם משתקפים ומתבטאים בדגש שאנו, כבונים חופשיים, אמורים לתת להתנהגות מוסרית ואתית, המודרכת על ידי העקרונות של אהבת אחים, עזרה ואמת.
השאיפה להיחשף לאור הרוחני והחיפוש אחריו, בוודאי, כאשר מצטרפת אליהם תשוקה, מהווים תנאי בלעדיו אַיִן לשם מימוש המטרה של כל בונה חופשי:
להיות אדם טוב יותר.
ומטבע הדברים, שבתהליך הזה אמור להיות כרוך גם טיפוח של סגולות למיניהן, דוגמת: חמלה, נדיבות, תשומת לב וחוכמת הלב.
לסיום, וכחומר למחשבה באשר למהותה של האמירה "להיות אדם טוב יותר", עניין, שרובכם אחיי יודע, שהוא גורם לי להרבה מחשבה, אביא קטע נפלא, לטעמי, מתוך "ספר הטאו" מאת לאו צה שנכתב עוד במאה הרביעית לפני הספירה.
שם הקטע: "כפוף":
היה צנוע ותישאר גדול.
היה כפוף ותישאר ישר.
היה ריק ותישאר מלא.
היה בלוי ותישאר חדש.
זה אשר מעט לו – יקבל.
זה אשר הרבה לו – ישועבד.
אין הוא מתרברב
למרות שיש לו הישגים – אין הוא מתנשא.
לכן, כבודו מאריך ימים.
אין הוא נאבק – לכן לא נאבקים בו.
אין הוא מתחרה – לכן איש לא יוכל לו.
לפיכך, החכם שומר על הטאו
ונותן דוגמה לעולם.
סיימתי נשיא נכבד.