דבר המכהן
21 במרץ, 2024
רטוריקה כאומנות של הנדסת מסרים
נשיא נכבד,
אחיי כולכם.
בתקופה הקלאסית הרטוריקה שמה את הדגש על סגנון.
בתקופה המודרנית הדגש עבר לתוכן.
כיום, אומן נאום ושכנוע הוא למעשה מהנדס. מהנדס של מסרים.
מבין הכלים הרבים, שרטוריקן מוצלח מחזיק בארגז שלו, אני אוהב במיוחד את השיטה של הצגת שאלות.
אבי השיטה היה הפילוסוף היווני סוקרטס.
נשיאה ה- 44 של ארצות הברית, ברק אובמה, רומם אותה לשיאים.
שימוש בשאלות
שימוש בשאלות "מבשל" למעשה את המאזינים, וכשהם מוכנים –
או אז מוצגת להם תשובה, אשר אמורה להביא אותם לידי תחושה
שהיא-היא התשובה הנכונה.
שימוש בשאלות ממקד את תשומת הלב, מעורר סקרנות ומעודד לחשיבה.
שימוש בשאלות הוא גם שיטה מצוינת להעביר תחושות של הקשבה, של שיתוף ושל רגשות הדדיים.
* * *
3 כמספר בעל כוח
אחיי,
3 פעמים הזכרתי את התיבה "שימוש בשאלות".
וכאשר פירטתי השתמשתי בכל פעם ב- 3 איברים.
1 כי מסרים צועדים בשלשות.
2 כי השימוש בשלשות מאפשר:
- לבטא רעיונות בשלמותם.
- להדגיש את המסר העיקרי.
- להגביר את הזכירות של המסר.
3 כי ניתן לבטא שלשות במקצב נעים לאוזן.
* * *
וגם בבנייה החופשית, מוכר השימוש בשלשות. למשל:
בהקשר לערכים מרכזיים שלנו (אהבת אחים, עזרה ואמת).
בהקשר לדרגות (תלמיד, בונה ורב בונה).
בהקשר לכלי המלאכה (מזווית, אנך ופלס).
ועוד, ועוד.
* * *
ציור
כחברים במסדר הבנייה החופשית אנו יודעים היטב, שסמלים מאפשרים לייצר גשר בין הזר למוכר, לקשור בין תחומים שונים ולהקנות לדברים משמעות חדשה.
ואמנם, הרטוריקן נוטע ציורים וסמלים במוחם של המאזינים.
הציורים והסמלים הללו מעשירים את המלים, ומעמיקים את החוויה הרגשית.
לפי קונפוציוס, שהיה מגדולי הפילוסופים של סין,"הלשון יכולה לצייר את מה שהעין לא יכולה לראות".
* * *
מוסיקה
רטוריקן מוצלח יודע לעשות שימוש מושכל ומדויק גם בהפוגות. כך הוא הופך טקסט רגיל לחוויה שתיזכר.
גו'ן הפברו היה פסנתרן, שבדרך מקרה מצא עצמו חולק את מאחורי הקלעים של אולם וועידות בבוסטון יחד עם סנטור צעיר בשם ברק אובמה.
אובמה ערך שם חזרה לקראת נאום חשוב במיוחד שלו. הפברו,
ששמע את אובמה מתאמן, העז להציע להכניס בנאום שיפור מוסיקלי, כדי שהמסר יישמע טוב יותר.
אובמה קיבל את ההצעה, והשאר היסטוריה: הנאום שלו הפך למפורסם, ולימים, אובמה העמיד את הפברו בראש צוות כותבי הנאומים שלו.
* * *
סיום עם חוויה אישית
את נאום המכהן הערב אסיים אחיי, בברק אחר: אהוד ברק.
היה זה באחד המוצ"שים של שנת 1998, באירוע חגיגי לכבוד בחירתו של ברק כמועמדה של מפלגת העבודה לראשות הממשלה.
כמקובל באירועים מסוג זה, יש מי שתפקידו לפתוח את הערב, ולהציג את הנואם המרכזי.
לבמה עלה איש רב כישורים ופעלים, כשהוא לבוש בחליפה יפה ומחויטת.
אבל, העניבה שלו היתה מזעזעת.
כולנו ציפינו, שהוא יפתח באמירה מתחנפת.
אלא שהאיש בחר לשתף את הקהל דווקא, בעניבה האדומה שלו.
"זה עשרות שנים" הוא אומר, "שכאשר הפועל תל אביב מנצחת בכדורגל, אני עונב במוצאי שבת את העניבה הזו.
ואפילו בערב, כה חשוב כהערב, אני לא סוטה ממנהגי".
* * *
ומהם הדברים שנשא הנואם המרכזי באותו הערב? בחיי, שאני לא זוכר.
לעומת זאת, גם בחלוף 25 שנים אני זוכר היטב, איזו קבוצה אוהד
האיש עם העניבה האדומה המזעזעת.
סיימתי נשיא נכבד.