דבר המכהן
15 בפברואר, 2024
מחויבות להתקומם נגד עוולות
נשיא נכבד,
אחיי כולכם.
בעיות הן חלק מהחיים, וצריך, ואף רצוי לפתור אותן.
בשיעורי מתמטיקה לימדו אותנו – שאפשר. הוצבה בפנינו בעיה עם מאפיינים דטרמיניסטיים,
דהיינו, שהפתרון לה יחיד וברור, ולמעשה, היה עלינו למצוא את הדרך לפתרון.
אלא שבחיים:
לא לכול הבעיות יש פתרון יחיד, (הפתרון הוא סטוכטי, אקראי).
לא כולן מוגדרות בצורה ברורה. יש בעיות הנוטות למורכבות. וגם לא כולן מתקיימות במרחב, שהתנאים בו ברורים ומוסכמים. לעתים, בכלל אין פתרון לבעיה.
ולכן, כשהאתגרים גדולים באמת, בבחינת כאלה שאנו לא מסוגלים להתמודד מולם בכוחות עצמנו – אנו משתפים אחרים. בבעיות אישיות שהן מקצועיות במהותן – אנו פונים למומחה.
ולצורך התמודדות מול בעיות שלנו כקולקטיב – אנו בוחרים מנהיג.
ועתה, אציג לכם, אחיי, אתגר הדורש פתרון. אל חשש, המדובר בבעיה פתירה, ואפילו קיימים לה פתרונות מסוגים שונים.
תארו לעצמכם את הסיטואציה הבאה:
שעת ערב מוקדמת בסלון ביתכם אתם יושבים על הספה לוגמים שלוק ראשון מכוס קפה מהביל שזה עתה הכנתם לעצמכם.
והנה, חברי ועד הבית הנבחר מתפרצים אליכם הביתה, ומתחילים לקחת לעצמם מכל הבא ליד
תכשיטים ומזומנים.
מי מהם גם מוריד מהקיר את התמונה שאתם הכי אוהבים. אחר נוטל לעצמו את הפמוטים שקבלתם מסבתא. אפילו את אלבומי התמונות שלכם הם לוקחים להם.
ואם בכל זה לא די הרי, אחד מהם גם לוגם מכוס הקפה שלכם, וחברו לוועד אף לוטש מבטים מלאי להט יוקד לכיוון רעייתכם.
מה עושים?
הרי אם לא תתנגדו – תמצאו עצמכם עם בית מרוקן, ויתכן אף שמצב הדברים עומד להיות גרוע בהרבה.
למעשה, אני מממחיש וממשיג לכם אחיי, סיטואציה, בה גונבים את העבר, את ההווה וגם את העתיד – של כולנו.
ברור, שאנו חייבים להגן על חירותנו. ברור, שעלינו להתנגד לעוולה הזו. זו המחויבות שלנו לעצמנו, ולבני משפחותינו.
ומה כל זה קשור לבנייה החופשית?
התשובה מובנת מאליה: עמידה על ערכים ושמירה על עקרונות של ליברליזם ושל דמוקרטיה,
היא מנשמת אפו של המסדר שלנו.
ואמנם, במהלך ההיסטוריה, רבים מאחינו הבונים החופשיים התקוממו נגד עוולות שפגעו בחירות הפרט.
העובדה שהמעולל הוא נבחר אינה פוטרת אף אחד מאתנו, ממחויבותו המוסרית ומאחריותו האישית לפעול, ולהתקומם נגד העוול.
ואסיים באמירה של מרגרט אטווד, הסופרת, המשוררת והמבקרת הקנדית המוערכת:
"דמוקרטיות הן שבריריות בכל מקום, כי הן נסמכות על נכונות של אנשים להגן עליהן".
וארשה לעצמי את הכבוד להוסיף משלי בכפיפה אחת עם אטווד :
"דברי הימים אינם מעניקים מחילה לאדישים".
סיימתי נשיא נכבד.