דבר המכהן
4 בינואר, 2024
מחשבות על הקשר בין חכמה, מוסר ואושר
נשיא נכבד,
אחיי כולכם.
אי אפשר שלא לפתוח דבר מכהן, השבוע מבלי להזכיר החלטה היסטורית שקיבל בג"צ.
אני לא מתכוון חלילה לדבר כאן הערב בנושא עילת הסבירות, אלא דווקא לעסוק בערכים של חכמה, מוסר ואושר.
בעיניי, בבסיסה של החלטת בג"צ, עומד רעיון פשוט לגמרי, ולפיו:
גם נבחר ציבור אינו חופשי לנהוג ככל העולה על רוחו, ככה, כי בא לו.
15 שופטים מכובדים של הערכאה המשפטית הגבוהה ביותר, בפסק דין, שהוא אולי, החשוב ביותר שניתן עד היום, מאוחדים כולם סביב ההכרה, שכמו האזרח הפשוט, כך גם הגוף המחוקק, וגם שרי הממשלה וכמובן גם פקידי השלטון כפופים לאמות מידה של הגינות ומוסר.
הדיון סביב סוגיית המינויים בשירות הציבורי הביא אותי להיזכר בשיר, שהביא ברטולד ברכט מחזאי, במאי ומשורר גרמני, מהבולטים שבמתנגדי המשטר הנאצי.
השיר ששמו "על הולדת הבן" נכתב במקור בכלל בידי מלומד קונפוציאני סיני בן המאה ה- 11 סו-טונג-פ'ו, שמו, והוא נוגע במתח שבין אינטליגנציה, מוסר, כוח ואושר.
כדי שנוכל להנות מהשיר, להלן כמה מילות רקע:
בקיסרות סין של לפני כ- 1,000 שנים, עת שלטה שם שושלת סונג, אנשים אשר דגלו בגישה הקונפוציאנית דחפו את בניהם ללמוד שירה וגם לימודים אחרים למיניהם, על מנת להצליח לעבור
את מבחני הכניסה הקשים לשירות המדינה של הקיסרות הסינית.
מיודענו, סו-טונג-פ'ו, ביטא ביקורת, ולפיה:
למרות כל התהליך הקשה הזה, בכל זאת, מגיעים למשרות הבכירות אנשים חסרי כישורים. הוא אף הירשה לעצמו לבקר רפורמה שקידמו בכירים בקיסרות, וכך, הוא מצא עצמו מהר מאד, בגלות ממושכת.
אז הנה לפניכם, אחיי, חשבון נפש, אשר מתובל בהומור ציני, שעושה אותו מלומד קונפוציאני:
"על הולדת הבן"
מִשְׁפָּחוֹת, כּשֶׁנּוֹלַד לָהֶן בֵּן,
רוֹצוֹת שֶׁיִּהְיֶה אִינְטֶלִּיגֶנְטִי.
אֲנִי, שֶׁהָאִינְטֶלִּיגֶנְטִיוּת
הֶחֱרִיבָה לִי אֶת חַיַּי
יָכוֹל רַק לְקַוּוֹת, שֶׁבְּנִי
יִתְגַלֶּה בְּבוֹא-הַיָּמִים
כַּחֲסַר-יֶדַע, עֲצֵל-דַּעַת.
אוֹ-אָז יִהְיוּ לוֹ חַיִּים שְׁקֵטִים
שֶׁל שַׂר בַּמֶּמְשָּלָה.
ואיך סו-טונג-פ'ו מתקשר אלינו, הבונים החופשיים? הוא דגל ברעיונות, לפיהם:
חיים של חכמה – הם שמביאים לשמחה.
שמוסר – הוא מקור לאושר.
ושמידות טובות – הן מקור לשמחה.
סיימתי נשיא נכבד.