" אחי, עד אתה הלכת בחושך, ובמצבך זה- מהי משאלת ליבך?", שואל הנשיא את המועמד מכוסה העיניים. ולפעמים, אפילו בלי עזרת המדריך השני, באופן אינטואיטיבי (כך קרה לי), עונה המועמד –אור!
בפרשת השבוע, פרשת "ויקהל" (שמות לה – לח, 20) – הקהיל משה את כל העם ומסר לו את ההוראות שניתנו לו על איסוף תרומות לבניין המשכן וכליו. העם תרם ביד רחבה, ובצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך החלו בביצוע מלאכת המשכן, בהתאם להוראות שניתנו.
ספר בראשית מתחיל בסיפור, בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. ב וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם. ג וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר.
אנו מוצאים הקבלה בין מעשה בראשית לבין בניית המשכן – הקבלה המבליטה את הרעיון שבכל יצירה מושלמת – אין די לראות את התמונה הכוללת, אלא יש לשים לב גם לפרטים הקטנים, כפי שאנו רגילים לומר: אלוהים נמצא בפרטים הקטנים. כל משימה מחייבת את ראיית המכלול יחד עם תשומת לב לכל הפרטים.
מכאן אנו יכולים להגיע למספר תובנות , תובנות אשר מתאימות אף לנו כבונים חופשיים:
א) משה כמנהיג מתווה מודל למנהיגים ביחס לחובת הדיווח לעם. על המנהיג לדווח לעם בשקיפות מלאה על יעדיו ועל דרכי התנהלותו.
ב) האתגר של האדם להשתמש בטכנולוגיה שפיתח – וממשיך לפתח – לצרכים חיוביים של האנושות ולהימנע משימושיה המסוכנים של הטכנולוגיה, החל מכלים חד פעמיים וכלה בכלי נשק משוכללים שמאיימים על האנושות.
ג) בכל עשייה חובתנו לראות את התמונה הכללית, את המטרות שאנו מייחלים להשיג באמצעותה, ויחד עם זאת עלינו לשים לב לפרטים הקטנים, כדי שתושלם המלאכה לשביעות רצוננו המלאה.
ויהי בוקר והיה ערב יום אחד.
תודה על ההקשבה.