פיתגורס
נשיא נכבד,
סופר עליו הרבה ודובר עליו לא מעט. היו לו מעריצים אך גם היו לו מתנגדים רבים. הוא היה פילוסוף ומתמטיקאי, אך עסק גם בחקר המספרים המוזיקה, הנפש וגלגוליה, בקיצור איש אשכולות מלא כרימון.
פיתגורס, אחי, היה פילוסוף ומתמטיקאי יווני, מייסד האסכולה הפיתגוראית. פרסומו העיקרי בה לו כתוצאה מהמשפט הקרוי על שמו "משפט פיתגורס".
הידעתם, כי למשפט פיתגורס התפרסמו הוכחות רבות? למעשה, ייתכן שמשפט פיתגורס הוא המשפט המתמטי בעל המספר הרב ביותר של הוכחות-367 הוכחות. עם האנשים שמצאו הוכחות חדשות למשפט, נמנים לאונרדו דה וינצ'י', והנשיא ה-20 של ארצות הברית, ג'יימס גרפילד, שהיה אח בלשכת מגנוליה מס' 20 בקולומבוס אוהיו.
על השאלה הנצחית "האם מתמטיקה היא תגלית או המצאה?" ישנם ויכוחים פילוסופיים רבים מזה 3000 שנה. פיתגורס טען, כי המתמטיקה אינה המצאה אנושית. הוא ותלמידיו ראו בחוקים ובהוכחות הגיאומטריות משהו נשגב, אמת נעלה יותר מכל מה שעשוי להיווצר במוח אדם בר תמותה
גם במוזיקה עסק פיתגורס. כידוע, זיקה טבעית בין מוזיקה לאסטרונומיה התקיימה מאז המאה השישית לפני הספירה לפחות, מעת שפיתגורס הציג "גיאומטריה בהמהום המיתרים" ו"מוזיקה במרווחי הספֶרות". פיתגורס האמין שהסדר הקוסמי ציית לפרופורציות ולחוקים המתמטיים השולטים בתווים שבסולם המוזיקלי.
פיתגורס כתב עוד דבר נוסף שעתיד היה להשפיע על המוסיקה המערבית עד אמצע המאה ה-15. הוא כתב ש"תפקידם של המודוסים לנסוך שלווה בקרב המאזינים".
מודוסים הם סולמות מוזיקליים עליהם הושתתה המוזיקה של ימי הביניים והרנסנאס (מודוס משמעו מודל/תבנית ביוונית) . תיאוריה זו גרמה להרבה מלחיני חצר של האצילים הבישופים ,לחפש פירוש לאותה שלווה עליה דיבר פיתגורס. הם הגיעו למסקנות די מוזרות ואמירות מעניינות כמו למשל: שהתנאי ליצירת שלווה אצל המאזין, מותנה ב"קו מלודי מתמשך, אשר אינו רוצה להסתיים מאליו". או למשל "מאחר ואלוהים יש אחד והוא בשמים, אסור לו למודוס שייצר הובלה לתו אחד חשוב, אלה שתמיד תהיה שאיפה להמשיך הלאה".
הוא המציא את "כוס פיתגורס" ,סוג של כוס שתייה, המכריחה את המשתמש בה לשתות במתינות. הכוס, מאפשרת למשתמש למלא את הכוס עד רמה מסוימת. אם המשתמש ממלא את הכוס רק עד רמה זו, הוא יכול לשתות בביטחון. אם הוא מגלה גרגרנות וממלא את הכוס כולה, כל תוכנה של הכוס נשפך מהתחתית אל חיקו של השתיין.
פיתגורס יסד בית ספר בעירה קרוטונה בדרום איטליה, בו למדו תלמידים רבים מכל קצווי יוון ואיטליה.
הוא בחל בתארי כבוד, והצהיר שהוא רק מחפש את המדע אבל אינו הבעלים עליו. מייחסים לו את המצאת המושג פילוסוף, שפרושו-שוחר דעת. זה התואר היחיד אותו הסכים לקבל.
בבית הספר היו שתי מחלקות: אקזוטרית ואזוטרית.
תלמידי האקזוטרית בקרו באספות הפומביות, שמעו לקחים ושעורים במוסר.
תלמידי האזוטריים היו הגרעין האמיתי. פיתגורס קרא להם ידידים ורעים. לפני קבלת תלמיד, נערך עליו מחקר על אורח חייו ואופיו. בעת קידושין למחלקה האזוטרית נשבע לשמור סוד והועמד במבחנים על אומץ לב ושליטה עצמית.
בתוך מחלקה זו היו שלוש דרגות שונות. מזכיר לנו משהו?
רבות הן הגרסאות בכל הקשור למותו של פיתגורס. אחת מהן גורסת כי בעקבות אי קבלת אחד מהנבחנים לחבורה הפיתגוראית, ובעקבות מהומות שכבר התקיימו בעיר, הוצת מקום המפגש של החבורה הפיתגוראית כאות נקמה, רוב התלמידים הצליחו לברוח אך מעט מן התלמידים ובתוכם פיתגורס עצמו מצאו את מותם.
כמו הרבה מגדולי המדענים בהיסטוריה – שהוחרמו, והומצאו עליהם סיפורים שונים ומשונים ללא כל קשר לנכונות התיאוריות שלהם, גם על פיתגורס יש סיפור על הרצח שבוצע על ידו. נטען, כי הוא רצח את אחד מתלמידיו בהטביעו אותו בגלל שהעז לטעון כי יש מספרים שאינם רציונאליים…
אחי, אנו מוצאים כי המסורת המסונית מספרת על הערך הרב המיוחס לגיאומטריה בכלל ולמשפט פיתגורס בפרט.
מסופר, כי מעל הדלת באקדמיה של אפלטון הייתה כתובת:" מי שאינו בקיא בחכמת הגיאומטריה אל יבוא בשערי".
עוד מסופר כי תלמי המלך שאל את אֵוּקלידס , שנחשב לאבי הגיאומטריה: האם אי אפשר לפתור בעיה זו בדרך פשוטה יותר?" ענה לו אֵוּקלידס : "אין דרך מלכותית לפתרון בעיות גיאומטריות".
אחי,
עיון מדוקדק בתורת של פיתגורס ותלמידיו יביא אותנו להכרה, כי הבנייה החופשית בנתה את עקרונותיה על תורתם ומחשבתם מיטב הפילוסופים והוגי הדעות בעבר.
וכמו שאמר פיתגורס: "סכום שטחי הריבועים, הבנויים על הניצבים במשולש ישר זווית, שווה לשטח הריבוע הבנוי על היתר: {\displaystyle \ a^{2}+b^{2}=c^{2}} A בריבוע פלוס B בריבוע שווה C בריבוע.
ועל כך אין עוד מה להוסיף!
סיימתי, נשיא נכבד.
דבר המפקח השני, האח שלמה אבן-זהר
20 באפריל 2014