הכמות או האיכות
נשיא נכבד, אחי כולכם,
לאחרונה התקבלו לשורותינו אחים חדשים, ואנו כולנו מברכים על כך.
פעמים רבות עולה לדיון הנושא האם אנו צריכים לגייס לשורותינו תלמידים חדשים רבים ככל האפשר, או האם עלינו לבדוק אותם היטב לפני שאנו מקבלים אותם. מה עדיף? הכמות או האיכות?
מסכת אבות פותחת במילים: "משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי הכנסת הגדולה, הם אמרו שלושה דברים: "הוו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה, ועשו סיג לתורה".
רק על משפט זה אפשר לתת הרצאה שלמה, אבל אני מבקש להתמקד במילים "העמידו תלמידים הרבה".
הלל ושמאי , שני גדולי התנאים, היו חלוקים בדעתם.
שמאי אמר: אין ללמד אדם אלא מי שהוא חכם ועניו, ובעל ייחוס ועשיר. כלומר- להשקיע באלה שעתידים להיות תלמידים חכמים.
הלל הזקן לעומתו טען כי יש ללמד כל אדם, יש להרבות בתלמידים ולקבל כל אחד.
שמאי אומר- חבל להתאמץ עם אלה, שעתידם אינו מובטח ועוד עלולים הם להשפיע לרעה על התלמידים הטובים.
והלל לעומתו גורס, כי הרבה פושעים היו בישראל, אך לאחר שהחלו ללמוד ולהתקדם, יצאו מהם תלמידים חכמים לא מעטים.
טענתו של שמאי הזקן, (שהיה דרך אגב בנאי או בונה), מובנת מאד, כי אם יקבלו תלמיד שהוא אינו עניו, הרי שהוא עלול לגדול קצת בתורה, ומיד יחשוב עצמו לחכם גדול, וימהר לחלוק על גדולים ממנו. וכן אם ילמדו תלמיד שהוא אינו חכם, הרי שגם אם ילמד תורה כמה שנים, עדיין מחמת טיפשותו ימהר לפרש את דברי התורה בצורה מעוותת.
רבן גמליאל, שהיה נשיא הסנהדרין, העמיד שומרים בפתח בית המדרש והכריז "כל מי שאין תוכו כברו אינו רשאי להיכנס" כלומר כל מי מחשבותיו אינן עולות בקנה אחד עם התנהגותו, או כל מי שאינו נוהג ביושר ובכנות אלא בצביעות ובדו־פרצופיות- אינו רשאי להיות תלמיד
לעומתו, רבי אלעזר בן עזריה שמונה לתפקיד הנשיא אחריו, אישר לכל אחד להיכנס ולפי אחת הגרסאות נוספו 400 ספסלים תוך יום אחד לבית המדרש.
אחד מגדולי הרבנים במאה ה-12 מרחיב ואומר- יש ללמד כל אחד- מאה בשביל שיצאו עשרה טובים, ועשרה בשביל שיצאו שניים, ושניים כי אין אנו יודעים מי יצא טוב מהם.
רב נוסף, רבי מנחם המאירי אמר:
יש תועלת בריבוי תלמידים גם אם אינם מוכשרים במיוחד כי "העצים הקטנים מדליקים את הגדולים".
נשיא נכבד, אחי- כפי שאנו רואים, חילוקי הדעות על כמות או איכות אינם חדשים. וחכמים וגדולים דנו בנושא לפני שנים רבות מאד.
מי צודק? כל אחד על פי מחשבתו ואמונתו. גם כאן בינינו יש חכמים הגורסים כבית הלל ואחרים כבית שמאי.
אז מה נכון? אני משאיר זאת לחשיבה לכל אחד מכם.
שלמה אבן-זהר
דבר המכהן 17/9/2015