העמודים ומה שביניהם
האח שלמה אבן-זהר
2 באוקטובר 2013
נשיא נכבד,
ביום קידושי, לאחר שהסירו מעיני את הכיסוי והעמידוני בין העמודים, עם כל ההתרגשות והבלבול שאחזו בי, הרגשתי מעין דז'ה-וו , אי שם בראשי הדהד משהו מוכר.
ימים אחדים לאחר מכן עדיין חיפשתי מה הזכיר לי הטקס, התחושות והעמודים, ואז כמו ברק הכה בי הזיכרון.
שירו המדהים של שרל בודלר , המשורר הצרפתי מעורר השערוריות והשנוי במחלוקת, בספרו המיוחד "פרחי הרע" השיר "תאמים".
ברשותך נשיא נכבד, אבקש לקרוא בפניכם את השיר ואחר כך להתייחס להקשרים הנוספים של העמודים אשר עלו בדעתי.
תְאָמִים
הַתוֹלָדָה – הֵיכָל, בּו עמודים חיים
עיתים פולטים נִיבִים סתומים וקוֹלוֹת פֶלֶא;
עובֵר אָדָם בְֹּיַעַר הסמלים האֵלֶה,
אשֶר בו יִסְתַכְּלוּ בְּמֶבָּטֵי-אַחִים.
כהֵדִים ממושכים, שֶבַּמֶרחק יִתַּמוּ
להיות למֶזֶג סוד אחד, עמוק, אָפֵל,
רָחָב כאוֹר יום וּכְמוֹ חשכת הַלֵיל,-
ריחות, צבעים, צלילים כֹּה יחד יְתוֹאָמוּ.
ריחות רעננים כִּבְשַׂר העוללים,
נעימים כַּחֲלִילִים, ירוקים כְּכַר וָאָחוּ,
ויש שופעי הניצחון וּמְקוּלקָלִים,
אשר כמו דְבָרים ללא-סוף יִשְתַפָכוּ,
כמו עַנבָּר, מוּשָק, לֵבוֹנָה וְכֹל צְרָיִים,
וְסַעֲרוֹת הרוּחַ והחוּשִים שָרִים.
אחי, איני יודע ואף לא מצאתי עדות האם שרל בודלר היה בונה חופשי, אך התיאור כפי שכתב המשורר: ההיכל , העמודים , יער הסמלים, מבטי אחים, סוד
לא משאירים ספק, כי רוח מסונית נחה עליו בכותבו את השיר…
ואולי, כמו שנאמר כאן פעמים רבות – אין מקריות
העמודים מוזכרים במקומות רבים, ותקצר היריעה מלהזכיר את כולם. במקרים רבים הם באים בהקשר מיסטי, רוחני ובאגדות שונות ואתן דוגמאות ספורות.
מספר לנו רבי חיים ויטל המקובל הידוע מצפת שחי כאן במאה ה-16
"כשאני חיים באתי אצל מורי ז"ל (האר"י הקדוש) ללמוד ממנו זאת החכמה הלך מורי ז"ל לטבריה והוליכני עמו…
וכשהיינו מהלכים בספינה בתוך המים, כנגד העמודים של בית הכנסת הישן, אז לקח מורי ז"ל כוס אחד ומילא אותו מים מבין העמודים, והשקה לי אותם המים, ואמר לי:
'עכשיו תשיג בזאת החכמה, כי אלו המים ששתית היו מבארה של מרים' "
אחי, המים ששתה רבי חיים ויטל מבין העמודים הביאו לו את היכולת להשיג את החוכמה.
שלמה המלך אשר בנה את בית המקדש הראשון בנה אותו ברוב תפארה והדר, עמודים וכרובים ומלאכים וחיפוי עץ מארזי הלבנון ועוד.
לא מתועד מספרם של העמודים אשר עמדו "בָּאוּלָם", גם לא מתועד שמם… וגם לא מתועד "חוּט" היקפם…
אולם מתועד: (מלכים א' ז' 18) וַיַּעַשׂ אֶת-הָעַמּוּדִים וּשְׁנֵי טוּרִים סָבִיב…
כלומר, אולי הכוונה כי היו בָּאוּלָם שְׁנֵי טוּרִים של עמודים, שקידשו בָּאוּלָם את הדרך המובילה אל הַהֵיכָל.
ואכן, מודגש כי 2 העמודים הראשיים "יָכִין וּבוֹעַז" אותם (באמת) העמיד שלמה במבוא בין האולם וההיכל . שני עמודי נחושת גבוהים ומרשימים 18 אמה (כ-9 מטר) גובהם, ככתוב:
"וַיָּקֶם אֶת הָעַמֻּדִים לְאֻלָם הַהֵיכָל, וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַיְמָנִי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יָכִין, וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַשְּׂמָאלִי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ בֹּעַז", וגובהם: "שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמָּה קוֹמַת הָעַמּוּד הָאֶחָד".
את אותם עמודים, לקח נבוזראדן עבדו של מלך בבל נבוכדנאצר לאחר ששרף והרס את בית המקדש בירושלים, ואת הנותרים בחיים הגלה מארצם, את הנחושת של אותם העמודים לקח לבבל.
פרשנויות רבות ניתנו לשמות העמודים ולמשמעות עצם העמדתם בבית המקדש. רובם ככולם פרשנויות מיסטיות רוחניות.
באולם הכניסה לבית המקדש הראשון היו שני עמודים. הכתוב מייחס חשיבות רבה לעמודים אלו, מתאר בפירוט את צורתם, ואף מייחס להם שמות.
לא אכנס לכל הפרטים הראויים לעבודה בפני עצמה. רק אזכיר מספר פירושים:
הרד"ק , ר' דוד בן יוסף קמחי, שהיה מגדולי פרשני המקרא, מסביר ששמות העמודים היו לסימן טוב. יכין שיכון הבית לעולם ובועז שיתן הא-ל בו העוז והקיום.
רש"י מפרש: "יכין ובועז – יכין על שם מלכות בית דוד שנמשל לירח כדכתיב כירח יכון עולם (תהלים פ"ט):
בועז – כנגד השמש שהוא יוצא בגבורה ועוז שנאמר ישיש כגבור לרוץ (תהלים י"ט)"
הרלב"ג – רבי לוי בן גרשום, איש מדע ופרשן המקרא שחי במאה ה-13/14טוען שהכל נעשה על פי תורת הסוד
המלבי"ם. רבי משה לייבוש בן יחיאל מיכל וייזר שחי במאה ה-19 והיה מפרשני המקרא ומהפוסקים האחרונים , טוען כי העמודים ושמותיהם רומזים לשתי דרכי הנהגת העולם של הבורא. בועז רומז לדרך הטבעית- חוקי הטבע שנקבעו מששת ימי בראשית. לעומתו יכין רומז להנהגה הניסית שיעשה האל לפי הצורך והמצב.
סיפור נוסף ומפורסם לא פחות הוא סיפורו של שמשון השופט אשר נשבה בידי הפלישתים וכך נאמר שם:
ויהי, כטוב ליבם, ויאמרו, קראו לשמשון וישחק-לנו; ויקראו לשמשון מבית האסורים, ויצחק לפניהם, ויעמידו אותו, בין העמודים. ויאמר שמשון אל-הנער המחזיק בידו, הניחה אותי, והמישני את-העמודים, אשר הבית נכון עליהם; ואישען, עליהם... וילפות שמשון את-שני עמודי התווך, אשר הבית נכון עליהם, וייסמך, עליהם–אחד בימינו, ואחד בשמאלו. ויאמר שמשון, תמות נפשי עם-פלשתים, ויט בכוח, וייפול הבית על-הסרנים ועל-כל-העם אשר-בו;
שוב עומד גיבורנו בין העמודים , לא בונה אלא הורס וממית בגבורה רבה ומתוך אמונה בצדקת דרכו.
מצאנו עד עכשיו במסענו הקצר לאורך ההיסטוריה במקרים שהוזכרו, כי העמודים ומה שביניהם מסמלים כמה דברים:
מסתורין וסוד אצל המשורר בודלר
חכמה אצל ר' חיים ויטל
עצמה ופאר במקדשו של שלמה המלך
כוח ואמונה אצל שמשון הגיבור.
נשיא נכבד, אחי-
כידוע לנו כל לשכה נשענת על שלושה עמודים.
עמוד החוכמה המסומל ע"י הנשיא
עמוד הגבורה בחלק המערבי של הלשכה ומסומל ע"י המפקח הראשון
עמוד התפארת בדרום ומסומל ע"י המפקח השני.
שלושת עמודים אלה שסגנונם האדריכלי הוא יוני קורינתי ודורי, הם סמלים , והחיבור ביניהם יוצר משולש המאחד אותם לשלטון אחד ראשי.
העמודים הגדולים ביניהם נכנסתי בטקס קידושי מסמלים לידה מחדש לחיים המסוניים.
ככל שנעמיק ונהרהר במשמעותם של העמודים ובמשמעות של המעבר בין העמודים נגלה עולם של סמלים ורמזים, עולם ישן חדש המוביל אותנו מהעבר דרך ההווה בו חיינו עד לפני המעבר אל עתיד שונה ואולי טוב יותר.
לסיום, אני מבקש לחזור שוב אל שירו של שרל בודלר והזכיר לכם את ארבעת השורות הראשונות המופלאות:
הַתוֹלָדָה – הֵיכָל, בּו עמודים חיים
עיתים פולטים נִיבִים סתומים וקוֹלוֹת פֶלֶא;
עובֵר אָדָם בְֹּיַעַר הסמלים האֵלֶה,
אשֶר בו יִסְתַכְּלוּ בְּמֶבָּטֵי-אַחִים.
סיימתי, נשיא נכבד.