שנאת חינם.
אדם שאינו אוהב את חבריו, את אחיו, את בני עמו ואת האדם בהיותו אדם לעולם לא יוכל להאמין בבונה העליון של היקום, וממילא לא יוכל לקיים שום מעשה כפי אדם צריך לקיים. אדם שאינו אוהב את רעיו הוא אדם אנוכי, הסגור בתוך עצמו והדואג רק לתאוותיו ולצרכיו הפרטיים, ואדם כזה אינו מסוגל להרים את עיניו ולשאול מי ברא את העולם, את השמיים ואת הארץ. הרי מי שאינו אוהב את חבריו לא מתעניין כלל בבריאה, הוא מתעניין בעולם רק כדי להשתמש בו לצרכיו הפרטיים, אבל העולם כשלעצמו איננו מעניין אותו, וממילא גם הבונה העליון לא מעניין אותו.
הפריצה מתוך האגואיזם הצר אל מרחבי האמונה נעשית על ידי האהבה. ללא האהבה העולם כולו מצטמצם אל תוך הבועה הקטנה של האנוכיות, שבה אין שום מקום לאידיאלים רוחניים. רק אדם היודע אהבה מהי, מסוגל להבין מהי אמונה. והאהבה אינה מילה בעלמא, אלא מציאות נפשית שבה האדם מזדהה עם זולתו, עד שהוא אוהבו כפי שהוא אוהב את עצמו. ובכך נפרצת מסגרתו האנוכית והקטנונית, והוא מתחיל להתבונן בעולם כפי שהוא באמת, ומתוך כך האמונה מתגלה. לכן אמר רבי עקיבא: "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה".
עתה אנו יכולים להבין גם את המשפט המפורסם של הרב קוק:
"בעוון שנאת חינם נחרב בית המקדש ועל ידי אהבת חינם בנה". מתוך אהבת חינם, יצא האדם ממסגרתו הפרטית המצומצמת אל תפיסת עולם רחבה יותר, כללית יותר, ומתוך כך העולם יהיה מקום טוב יותר לאדם וגם לחברו ולכל הבריאות.
שבת שלום אחיי
שלמה פרין.
02/05/2024