שעורים בחיים.
כמה קשה לעשות ההיפך ממה שנוח לנו.
כמה קל לאהוב את הנקי והאסתטי, את השפוי והמנומס, את מה שנראה בעינינו נורמטיבי.
כמה קל לנו לאהוב את מי שנוח לנו בחברתו ואת מי שמסכים לדעותינו.
כמה קל לנו לאהוב את המוכר.
כמה קל לנו לאהוב את מי שמעצים אותנו, שלהיות בקרבתו זו גאווה.
כמה קל לנו לאהוב את הנוחות של עצמנו.
כמה בקלות אנחנו מפחדים מה יגידו עלינו.
כמה בקלות אנחנו שופטים את האחר לפי מראהו.
כמה בקלות אנחנו נותנים לחיצוניות לנהל אותנו.
כמה בקלות אנחנו מחשיבים את עצמנו מול כל מי שהחברה קבעה שהוא לא נחשב.
כמה קל להיות נחמד מרחוק.
עם הזמן למדתי להסתכל לתוך הקנקן ולא רק לדקלם אותו.
למדתי לאהוב ולחבק גם את האחר.
למדתי לכבד את השונה.
למדתי שהחיים שלנו שבירים ומה שיש לנו היום לא בטוח שיהיה מחר.
וכמה חשוב להודות על מה שיש לנו.
בפרקי אבות כתוב:
נוח לכעוס ונוח לרצות, יצא הפסדו בשכרו.
קשה לכעוס וקשה לרצות, יצא שכרו בהפסדו.
קשה לכעוס ונוח לרצות, חסיד.
נוח לכעוס וקשה לרצות רשע.
כמובן שהמידה השלישית הרצויה מכולן.
"תהינו ממה שיש כי ממה שאין אי אפשר ליהנות"
שבת שלום אחיי.
שלמה פרין.
14/12/2023