מטרת החיים ותכלית קיומנו.
אחת משאלות היסוד של מרבית בני האדם היא השאלה בדבר מטרת החיים ותכלית קיומנו. בכך
שונה האדם מכל יצור חי אחר, שחייו מונעים ע"י שני מרכיבי-יסוד אבולוציוניים: שרידות ורבייה.
המתבונן בבעלי החיים השונים רואה בבירור, שכל עיסוקם מוגבל בעיקר לשני רכיבים אלו.
המרכיב השכלי בו ניחן ההומו-סאפינס התפתח בתהליכים אבולוציוניים מפותחים לרמות
חשיבה, דמיון ותחזית לעתיד, שאינם קיימים אלא בו ובמוחו, ההומו-סאפינס המודרני, האדם,
אנחנו.
שאלת תכלית החיים, יעדם ומטרתם עלתה בחשיבה האנושית לאחר שהאדם הבין, שחייו הם
פרק בן-חלוף, וסופו מוות. ההכרה במוות כאירוע עתידי, שיבוא בהכרח, ללא קשר לרצונו או
מעשיו של האדם, מבדילה אותו מכל בעל-חיים אחר, שהמוות אינו מעסיק אותו בחייו, גם כאשר
אינסטינקט הפחד – השומר על בעלי החיים מפני החידלון/המוות – קיים אצלם בצורה מפותחת
וערנית ביותר.
ידיעת האין וההכרה במוות כאירוע בלתי-נמנע הובילו את החשיבה האנושית למספר שאלות
ובהתאם לכך למספר מסקנות: אם חיינו בעולם הזה הם פרק זמני, בן-חלוף, מה תכלית לחיים?
לשם מה באנו לעולם? המשך השאלות הוביל וממשיך להוביל לעולם דמיוני חסר-גבולות של
בניית אגדות משובבות-נפש או מפחידות-עד-מוות אודות עולם-הבא, גן-עדן ולחילופין גיהנום,
וכמובן בריאתם של אלים – כולל האל היהודי יהוה-אלוהים-אדוני, או בשמותיו המודרניים
אלוקים, השם, אדושם, שמים, הקב"ה, ועוד – כולם מיועדים להציב בפני האדם תשובה ברורה
וחד-משמעית לשאלת החיים, היווצרותם, והיותם שלב זמני, שסופו מוות.
האדם המודרני המשכיל, הרציונאלי, זה שמסוגל להתנתק מרגשות מיסטיים ומפחדים קמאיים,
ניגש לשאלה זו מנקודת המבט המדעית, גם אם איננו איש מדע בפועל: אינני יודע משהו?
אלמד, אקרא, אחקור, אבדוק, עד שאמצא את התשובה. והיה אם לא אמצא, לא נורא. אינני חייב
לדעת הכול מיד, הרגע, כעת. אמשיך לחקור וללמוד, ייתכן ואדע זאת מחר, אולי בעוד שנה,
ייתכן ורק נכדיי יידעו זאת בעוד מאה שנים, ואפשר גם שלעולם לא נדע את התשובה.
שבת שלום אחיי.
שלמה פרין.
02/12/2022