המראה החיצוני והרכוש.
זה היה בוקר ערפילי וקצת קריר מהרגיל לעונה באזור ההררי של הודו. . עידית נכנסה אל כפר קטן שנבנה בראש ההר .. אחרי שהיא גילתה שהיא טעתה בניווט בטראק אליו יצאה לבדה עם מפות ומימיה …
ואז היא הבחינה באישה עטויה בסארי כתום בוהק עם שוליים אדומות כדם .. שיער ראשה שזרקה בו שיבה מרובה היה אסוף כפקעת ענקית על קדקודה.. היא ישבה שם ברגליים משוכלות ..עיניה עצומות ..ומלמלה משהו שנשמע כמו מנטרה מסוימת ..עידית הביטה בה ארוכות ..הצעירונת ההודית היפה שליוותה אותה במשך שהותה בכפר הנידח הסבירה לעידית שמדובר בבחורה שהגיעה אליהם לפני כמה שנים ומאז היא יושבת כל יום בכיכר הכפר כשהיא מתפללת ועושה מדיטציה עמוקה ..
עידית שיצר סקרנותה ידוע בכל רחבי המדינה החליטה להתקרב אל אותה אישה.. ובעת שהאישה קמה ממקומה ופנתה ללכת עידית ניגשה אליה ואמרה לה : " לא יכולתי שלא להביט בך קודם.. מפניך קרן סוג של אור פנימי גדול אך איך את יכולה לחיות בתנאי המחייה המחירים הללו כאן בכפר
האישה הביטה בה ואמרה.. " את עוד צעירה מידי מכדי להבין שלמראה החיצוני ולרכוש וכסף שצוברים אין כל חשיבות.. הם רק אמצעים בכדי שתוכלי לשרוד… אך ככל שמתבגרים בגיל מרגישים שכל המעטפת החיצונית הזאת הינה הבל הבלים ואינה חשובה באמת.. כל מה שחשוב הוא מי האדם שהפכת להיות ?? .."
ככל שתתבגרו תבינו יותר ויותר שאין חשיבות למראה החיצוני ולנכסים שברשותכם,
אלא לאדם שהפחתם להיות.
שבת שלום אחיי.
שלמה פרין.
30/05/2024