האם בני חורין אנו ?
כל מי שרוצה להשיג דבר מה בכל תחום שהוא, חייב להתאמץ. התמודדות להשגת מטרה נעלה אינה עונש ומקור לאומללות, אלא התמודדות חיובית, שיש בה קשיים, אבל גם סיפוק.
הגדרתו של האדם כ'בעל בחירה' אינה בשל יכולתו לעשות ככל שעולה על רוחו. כל בעל חיים עושה ככל העולה על רוחו, ואין לאדם העושה כל אשר יחפוץ יתרון עליו. מעלתו הייחודית של האדם היא שיש ביכולתו להתנגד למה שעולה על רוחו. ביכולתו לשלוט על יצריו ולנתב את חייו לנתיב הנראה לו. לא הנסיבות מכתיבות את חייו אלא הוא זה המפלס את דרכו בין הנסיבות. מצב של חופש מוחלט, היעדר מגבלות כובלות, הוא אנטי-תזה למהותו של האדם.
החברה האנושית המבקשת לבנות חברה טובה יותר, סוברת לעשות זאת באמצעות השחרור מכבלים, אבל התוצאות העגומות של ההידרדרות האנושית מעידות על כישלונה הנחרץ של תזה זו.
החברה האנושית מושתתת על תלות בין איש לרעהו ועל יחסי גומלין. בחיי האדם מצויים גורמים חיצוניים מסוג זה לרוב; אילוצים משפחתיים או כלכליים המתנגדים לדרכו המצפונית של האדם ועוד, אולם יש לדעת שהגורם הקרוב ביותר אל האדם הוא יצרו הרע, כלומר, דחפיו הפנימיים שלו עצמו. חירות אמתית מתחילה בהשתחררות מכבלי האנוכיות המכתיבים לו בעל כורחו את דרכו בחיים.
יכול אדם להיות עשיר כקורח, שליט על חצי עולם, ולמרות זאת להישאר עבד נרצע של עצמו. לדוגמה, חיים בעולם אנשים שצברו הון כה רב, עד שלא יספיקו לכלותו כל ימי חייהם, אך אין הם מסוגלים ליהנות ממנו, משום שתאוות הבצע מעבירה אותם על דעתם. במקום לעצור, לנוח וליהנות, הם ממשיכים במרוץ אין סופי אחר המיליון הנוסף או אחר עמדת כוח נוספת. הם אינם חסים על בריאותם או על משפחתם. מרוץ אין סופי זה אינו מגיע לקו הסיום כל עוד הם חיים.
מיהו אפוא בן חורין? אדם המסוגל לומר ליצרו ודחפיו: "עד כאן", אדם היודע להסתפק במה שיש לו, בין רב ובין מועט, אדם החי את חייו הפנימיים, את חייו שלו.
שבת שלום אחיי וחג חרות שמח.
שלמה פרין.
06/04/2017