מארי קירי
נשיא נכבד, אחי
ברצוני לדבר היום על אישה מאוד מיוחדת, אישה מעוררת השראה, אשת חיל, פורצת גבולות, רעיה מסורה, אמא אוהבת, מאהבת.
ברצוני לספר על האישה הראשונה שקיבלה אי פעם פרס נובל, אם לא די בכך היא האדם הראשון שקיבל שני פרסי נובל, ואם זה לא מספיק היא המדען היחיד עד היום שקיבל שני פרסי נובל בתחומים שונים – האחד בפיזיקה והשני בכימיה. גיבורת סיפורנו היא האישה הראשונה שקיבלה מעמד של פרופסור בסורבון ואיך לו, האישה הראשונה שקיבלה את "הזכות" להיקבר בפנתאון בפריז.
מאז ומעולם נחשבו נשים ומדע לשני הפכים. לעומת פוליטיקה וספרות, בשטח המדע כמעט ולא מוזכרים שמות של נשים שהגיעו להצלחות גדולות. האישה שהביאה לפריצת דרך גדולה במדע וסללה נתיב לבאות אחריה היא ללא ספק מאדאם קירי.
שמה המלא היה מרי קירי – סקלודובסקה, היא נולדה בפולין, וחיה בין השנים 1934-1867. בתחילה ריננו עליה שונאי הנשים שתפסה את מקומה במדע בזכות בעלה, פייר קירי, אולם רצה הגורל ובעלה נהרג בתאונת דרכים עוד בשלב מוקדם של מחקרם המשותף.
מרי קירי המשיכה במחקר בכוחות עצמה, והצליחה להשיג הישגים מרשימים, שגברים מדענים עד זמנה לא הגיעו אליהם. כאמור, היא הייתה האדם הראשון שקיבל פרס נובל שתי פעמים – פעם אחת התחלקה בפרס עם בעלה, ובפעם השנייה קיבלה אותו לעצמה לאחר מותו.
תחילת דרכה במדע לא הייתה קלה. אביה הפסיד כסף רב, והיא נאלצה לצאת לעבודה בגיל מוקדם, כדי לפרנס את משפחתה ולעזור לאחותה שיצאה ללמוד בפריס. ההסכם בין האחיות היה שמרי תעזור לאחותה ללמוד, ואחר כך תעזור האחות למרי. בשל עמדותיה הפוליטיות של משפחתה ובשל היותה אישה, לא הותר לקירי ללמוד באוניברסיטה ולכן למדה ב"אוניברסיטה הצפה" מעין אוניברסיטה ששיעוריה ניתנו בשעות הלילה במקומות שונים וסודיים כדי להתחמק מעיני המרגלים של האימפריה הרוסית.
בשנת 1891 בגיל 24 הצטרפה מארי לאחותה בפריס והחלה ללמוד. במהלך לימודיה פגשה את פייר קירי, מדען שכבר היה מפורסם באותו זמן ונישאה לו. בתחילת המאה החלה להתמסר לחקר תופעת הרדיואקטיביות, ובעלה, שעסק במחקרים אחרים, הצטרף אליה למחקר. בשנת 1903 קיבלו הנרי ביקוירל (becquerel) והזוג פייר ומרי קירי את פרס נובל בפיסיקה על המחקר הראשוני שביצעו ברדיואקטיביות. מרי קירי הייתה זו שנתנה את השם לתופעה.
בשנות נישואיהם נולדו לזוג קירי שתי בנות. ב-1906 נהרג פייר בתאונת דרכים, ומרי ירשה את הקתדרה שלו בסורבון בפריס, והייתה למעשה האישה הראשונה שלימדה שם. היא פיתחה שיטות לימוד חדשות, שכללו ניסויים שנערכו לעיני הסטודנטים בכיתה.
לידת שתי בנותיה ומות בעלה לא הפסיקו את הפעילות המדעית של מרי. להיפך, היא גילתה יסודות רדיואקטיביים חדשים, וכינתה אותם "פולוניום", על – שם מולדתה פולין, ו"רדיום". היא הצליחה להפיק רדיום טהור, ועל כך קיבלה בשנת 1911 פרס נובל לכימיה. עם עבר של שני פרסי נובל, הישג ששום גבר לא השיג לפניה, ניסתה להתקבל לאקדמיה הלאומית למדעים, אבל נדחתה. הגברים לא הסכימו שלמוסד מקודש זה תחדור אישה.
במלחמת העולם הראשונה החלה מרי קירי לפתח את נושא הריפוי באמצעות קרני איקס. למרות היותה מדענית בעלת שם בינלאומי, עזרה לצוותים הרפואיים בכל עבודה, ואף שימשה כנהגת אמבולנס. היא פיתחה יחידת X-ray ניידת שנקראה בצחוק Pettit Curies. אחרי המלחמה ניהלה את "מכון פאסטר" ואת "מכון הרדיום" שהיא יסדה.
בניגוד לדעה הקדומה, שאשת קריירה לא יכולה להיות גם אם טובה, מילאה מרי קירי בנאמנות גם את תפקידה כאם. בת אחת שלה השתתפה במחקריה ובפעילותה המדעית, ובתה השנייה הייתה סופרת.
מרי קירי מתה ממחלת הסרטן, שהתפתחה בה כתוצאה מעיסוקה בחומרים רדיואקטיביים.
אגב משפחת קירי זכתה בסה"כ ב 6 פרסי נובל שזה שיא מדהים:
מארי קירי, נובל לפיזיקה (1903) ולכימיה (1911);
בעלה פייר קירי, נובל לפיזיקה (1903);
בתם אירן ז'וליו-קירי, נובל לכימיה (1935);
חתנם פרדריק ז'וליו-קירי, נובל לכימיה (1935);
הנרי לבואיס, בעלה של בתם השנייה של בני הזוג קירי, היה מנהל ארגון יוניצף כאשר הארגון זכה בפרס נובל לשלום בשנת 1965.
פרס נובל – הטקס מתקיים כל שנה ב-10 בדצמבר בשטוקהולם באולם הקונצרטים.
הטקס מתחיל בכניסת משפחת המלוכה וברקע מתנגן ההמנון השוודי המלכותי. בהמשך נכנסים הזוכים וברקע מנוגן מוצרט.
Wolfgang Amadeus Mozart – March in D major, KV.249
מוצרט כתב סרנדה לבקשת חברו Sigmund Haffnerשהזמין את היצירה לרגל נישואי אחותו. המרש שנישמע נכתב לצורך כניסה ויציאה באירוע החתונה. כנראה זאת הסיבה שיצירה זו אומצה ע"י מתכנני הטקס של פרס הנובל.