נתנאל עזרן-שלושת העמודים בלשכה

נשיא נכבד אחיי כולכם,

בעמודי ההיכל נתקלתי לראשונה כתלמיד, בקידושיי, הבולטים היו אלה שני העמודים הגדולים אשר ביניהם התמקמתי ועמדתי כתלמיד בונה חופשי, שני התומכים הניצבים בלשכה מסמלים את העמודים שהציב שלמה המלך בכניסה למקדש, נוספים להם, שלושה העמודים בלשכה שהם שלושת התומכים, המכונים החכמה, הגבורה והתפארת. העמודים נמצאים על במות שני המפקחים והנשיא. בתורת האדריכלות תומכים אלו נקראים: יוני, דורי וקורינתי שהם שמות לעמודים בסגנון האדריכלי שנבנו ביוון העתיקה, ניתן לראות שרידים רבים של אותם עמודים בערים ובמקדשים עתיקים ביוון איטליה וטורקיה, לא רק כי הם מגולפים ומרשימים אלה כי אותם עמודים נותרו שלמים אחרי אלפיים שנה למרות רעידות אדמה, אסונות טבע ושינויי אקלים, וזאת בזכות יסודות הבנייה האדריכלית שלהם, ומשמשים השראה לאדריכלים גם כיום. עמודים אלו מתפרשים כעמודי התווך גם אצלנו בבנייה החופשית.

אז העמוד הראשון מכונה חכמה, או WISDOM נמצא בחלקו המזרחי של הלשכה ומסומן ע"י הנשיא, "החכמה מכוונת אותנו בכל מעשינו ומהווה מצפון למעשינו". את החכמה מסמל שלמה המלך החכם באדם. בספר מלכים, "משפט שלמה" מדגם בפועל את חכמתו של שלמה המלך שהיווה תקדים לחכמה משפטית, אנושיות ופסיכולוגיה, כך תפקדו של הנשיא הוא לתכנן ולפקח להאיר מחכמתו על עבודת הבנייה בלשכה.

על במת הנשיא, ניצב עמוד החכמה אשר הוא עומד תמיד, גם בעבודה וגם במנוחה, המשמעות היא שלחכמה אין זמן למנוחה, כך צריכה להיות גם התנהלותנו היום יומית[1]. כנגזרת לכך, אחת הפעולות האקטיביות שאנו עושים היא בהגעה ללשכה, שהיא פעולה הראשונית להתקרבות לחכמה, העברה מחול לקודש, הטקסטים התוכן שמועברים בלשכה נותנים לנו מקום לחשוב ולהחכים. התורה מתחילה במשפט "בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ" תרגום ירושלמי מפרש- כי המילה "בראשית" היא החכמה, כיוון שהיא תחילתה של כל תהליך ותהליך. אפלטון כתב כי "האדם החכם הוא זה שהתנסה כבר בכל מיני הנאות, ומגיע בסופו של דבר למסקנה, כי הפעילות השכלית עדיפה מכל פעילות אחרת, לכן האיש החכם, האדם הרציונלי, מאושר יותר מכל אדם." נאמר, כי החכמה הוא עניין אינדיבידואלי, אדם חכם לא יכול להטביע בך את החכמה שלו, אלה יכול לקחת אותך אתו יחד למסע, ללוות אותך לפתח הדלת של חכמתו ותפקידינו הוא לצעוד פנימה לאותו דלת. מצאתי שבספר במשלי נכתב, "אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה, וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה"[2]

כלומר אשרי האדם שהלך וחיפש חכמה ומצא ממי ללמוד, "ויפיק תבונה" הוא האושר שאותו אדם יקבל אם ישב, יחשוב ויפיק מתוך אותם דברים שלמד. ככתוב "ומכל מלמדי השכלתי" [3]

עמוד הגבורה, העמוד הממוקם בחלקו המערבי של הלשכה שאותו מייצג המפקח הראשון, שהוא עצמו מסמל את חירם מלך צור שסייע בהקמת המקדש. העמוד או בשמו באנגלית STRENGHT ,למעשה בא לתמוך בנשיא בהשגת המטרה, שכל בונה חופשי יבוא על שכרו בעבודת הלשכה. העמוד, עומד ניצב בשעת העבודה ונשען על צידו במנוחה. הגבורה, עשויה לבוא לידי ביטוי בהקשרים שונים, במצבים ייחודיים או במצבים יומיומיים בחיינו. [4] ישנם סוגים שונים של גבורה, זו יכולה להיות: גבורה פיזית כפי שהיה שמשון הגיבור או אכילס, או גבורה רוחנית כפי שהיה ליעקב אבינו, שהלך בגבורה להיפגש עם אחיו עשו בשביל למנוע מלחמת אחים, וזכה בין היתר בחלומו לראות את סולם המלאכים ושצאצאיו יקראו עם ישראל. (בראשית לב ט). זו גבורה עילאית.[5] יצחק שדה כותב "הגבורה ביסודה היא אהבת הזולת. דרכה האנושית ביותר של הגבורה היא השליחות", על איזה שליחות נוכל לשאול את עצמנו ? השליחות יכולה להתבטא ע"י יציאה מהקיבעון ועזרה לזולת, כשאנו בוחרים להוריד אגו, או לבקש עזרה, להישאר סבלני, לעשות דברים בנועם לשמור על איפוק. אלה מעלות נוספות של גבורה כפי שכתוב בפרקי אבות": איזהו גיבור, הכובש את יצרו". כמו השחור והלבן בלשכה, שמאזנים זה את זה, האור מאזן את החושך כך הגבורה והתפארת מאזנים אחד את השני. כי בתוך כולנו ישנה מידת הגבורה, המטרה היא להשתמש בגבורה בחכמה ובתבונה.

העמוד השלישי הוא התפארת, או באנגלית BEAUTY, העמוד הקבוע בחלקו הדרומי של הלשכה ומוחזק עי המפקח השני, שמסמל את חירם אבי, האדריכל הראשי של בית המקדש. העמוד מונח על צידו בשעת העבודה וזקוף בשעת המנוחה.

האדריכל הנחשב לה קורבוזיה אמר "האדריכלות היא האסתטיקה של המהנדס וביטוי תמציתי לחוקים המביאים אותנו להרמוניה עם היקום. על ידי ארגון צורות ויצירתיות טהורה של השכל, נותן האדריכל את אמות מידת הסדר -העולה בקנה אחד עם עולמנו."

כלומר עמוד התפארת מסמל לנו את המעבר מהיופי האסתטיקה בפיזית, אלה את היופי הפנימי. בלשכה לדוגמה, נכנסים אל היכל יפה ומרשים, שהוא הערכה ראשונית אבל לא העיקר, כפי שהיה בבית המקדש שעיצב חירם, שהביא לכך שאנו מדברים על יופיו כבר מעל ל- 2,000 שנה. אומנם היופי החיצוני הוא נחמד, אבל היופי הפנימי הוא זה ששומר על היסודות לאורך זמן, כפי שכתב שלמה "שקר החן והל היופי" שמבטא את היופי הפנימי של האדם שיבנה את עצמו ככזה, כיוון שהיופי הפיזי הוא רק קליפה [6] לכן, מטרתנו בלשכה הוא ללמוד את הבסיס והיסודות שיאפשרו לבנות יופי פנימי שישרוד גם עוד 2000 שנה, ע"פ אפלטון היופי הממשי משקף את היופי ה-אידאי, שהוא האמת העילאית שלא מושגת בעולם החומרי. בספר הזוהר מסופר שאברהם אבינו נמשל לעולם החסד, יצחק לגבורה ויעקב לתפארת, ליעקב מסופר היה גם מהחסד וגם מהגבורה ככתוב "איש תם יושב אוהלים" פירוש הדבר שיעקב ישב בין אוהלו של אברהם לבין האוהל של יצחק. כמו עמוד התפארת, הממוקם בדרום בין המזרח למערב. אור השמש משתמע גם במבחן הדרגה שכתוב " הבנייה החופשית נמצאת בכל עת בקו הצהריים" כך שעמוד היופי בדרום מסמל את אותו האור שמוקרן תמיד. אנו בבנייה תמיד זוכים לקבל את אור השמש, ולכן חובת ההוכחה היא עלינו, קודם לקדם אחוות אחים אמתית, להיות בעלי היופי הפנימי הנדרש בשביל נוכל לבנות יסודות מוצקים באישיותנו וכך להאיר את אורו של התפארת החוצה.[7].

לסיכום, מבחינתי הסימבוליקה של החכמה הוא דבר שאי אפשר ללמוד באוניברסיטה, אלה מחברה שיודעת להעשיר את עצמה. בשבילי, זה מתחיל מבחירת חברים בבית שיודעים גם ליהנות מהיופי שיש בחוץ וגם לקחת הפסקה מהחומריות ולהעמיק בחכמה, וממשיך באחיי המשלבים ידיים בשרשרת ושופכים מחכמתם כדי שכולנו נבוא על שכרנו. הגבורה, יכולה לבוא לידי ביטוי בפעולות חריגות, מניסיון אישי בתקופתי בצבא, הייתי במספר מצבים בין החיים ומוות, שם הגבורה הפיזית באה לידי ביטוי, אך ההוקרה שקיבלתי על אותה פעולה, קבורה היום בקופסא בבוידעם. לא את הגבורה הפיזית אנו מחפשים בבנייה, אלה הגבורה לעשות טרנספורמציה ממצב של הישרדות יום יומית למצב של פתיחות לחכמה ולקבל הוקרה נצחית, והתמודדות עם מכשולים שניצבים מולנו יום יום, כדי שנהיה אנשים טובים יותר, ובשאיפה למצב בו יום אחד גם אני אשפוך אור על אחיי.

ולבסוף התפארת. היופי פוגש אותנו ביום יום והוא חלק מההנאות החיים, חוויתי סוגים שונים של יופי, מטיפוס האוורסט עד לטיולים במקומות אקזוטיים נידחים. בעבודתי האחרונה הייתי יועץ בטחוני אצל אחד האנשים העשירים בעולם, עבדתי אצלו שנים, חוותי המון חומריות ברמות הכי גבוהות, ונוכחתי לגלות מהר, וזו כמובן רק החוויה שלי, כי אותם אנשים שהיה להם הכל, למעשה היו ללא כלום, תמיד היה חוסר סיפוק באוויר, תמיד היו זקוקים למשהו חומרי שימלא את החסר. הסביבה הזאת הפכה להיות בלתי נסבלת בשלב מסוים, וזו אחת הסיבות שהגעתי להחלטה לחזור לארץ, להשתקע ובעיקר למצוא משמעות. כך למעשה אין פה מקריות, קיימת סיבה לכך שהאדריכל העליון שלח אלי את עמוד התפארת בדמות אחי הממליץ-שהאיר את דרכי הנה. ולכן המסלול אמנם עוד ארוך אבל תחושת ההסתערות הפנימית, אצלי עדיין בוערת.

סיימתי נשיא נכבד.

  1. https://theeducator.ca/wisdom/ ↑

  2. משלי ג 13 ↑

  3. https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16497 ↑

  4. https://meyda.education.gov.il/files/noar/70years2.pdf ↑

  5. http://www.tevaivri.org.il/ResourcePage-202-%D7%92%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%93%D7%A3-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA ↑

  6. http://www.freemasons-freemasonry.com/kenney.html ↑

  7. ↑