במאה ה 18, בשיעורים הראשונים לאחר קבלת אח למסדר, הוסברו לאח החדש בדרגה הראשונה את חמשת החושים והתייחסותם בין היתר לחמשת מחזיקי הלשכה.
כידוע, חמשת החושים של טבע האדם הם : שמיעה, ראיה, מישוש, ריח, טעם.
החושים האלה, חמשת החושים של טבע האדם, מהווים כ"א מהם, צינור שדרכם מקבל השכל מושגים של דברים מן החוץ ומהם נעשה אח"כ אוצר של רעיונות.
שלושת הראשונים, השמיעה, הראיה והמישוש = הנגיעה , הם אלו הנערצים ביותר על ידי הבונים החופשיים ואני אתרכז בשניים מהם שמיעה, ראיה הואיל וכל תלמיד חדש שמתקבל לבניה החופשית מתבקש בשנה הראשונה לפעילותו המסונית פשוט לשתוק ולהקשיב.
נאמר כבר כי סייג לחוכמה שתיקה.
בדברי לא אתמקד בסוגי שתיקה שונים כמו: שתיקה רועמת, שתיקה מרגיעה שמעבירה מסר של הרהור ו/או הקדשת מחשבה עניינית, שתיקה מעודדת שמעבירה מסר של הקשבה, הסכמה ושיתוף פעולה . לכל אחת מסוגי השתיקה חשיבות והשפעה בעיקר במו"מ, אלא שתיקה שמטרתה הינה הקשבה, לימוד של מסרים ולקחים.
ההקשבה מאפשרת לנו לפענח, לפרש ולבסוף להטמיע את אותו מסר/לקח, שיוביל בסופו את אותו אח לשיפור תכונותיו בדרגה הראשונה שמטרותיה הינן למידת עקרונות המוסר, האמת והמידות הטובות.
הכוונה בדברי אלא מתייחסים ליתרונות הקיימים בשתיקה ולאו דווקא שתיקה לצורך שמירת סודותינו, הואיל ולנו הבונים החופשיים אין סודות.
השתיקה מאפשרת לנו להשתמש ביתר החושים שלנו, כך שנוכל ללמוד, לספוג ולהטמיע את הליך הריטואל, משיר הפתיחה, כניסה ויציאה מההיכל, עד לתנועה הסיבובית סביב המזבח, צורת העמידה הדיבור לנשיא, האותות ועוד.
הראיה- כל הסמלים שתראו בריטואלים השונים והסבר בהדרכות השונות בלשכה.
לעניין השמיעה , אפנה את תשומת לב התלמיד למצוא בין בעלי המשרה גם את הנגן- האח המנגן את המוסיקה בלשכה בזמן העבודה המסונית ולהרגיש את השפע שנוצר בליבם ושל אחי הלשכה בזמן הנגינה.
ההקשבה והלימוד המסוני יביאו את התלמיד להבחין בניואנסים מורכבים יותר כמו לדוגמא:
- נקישת אזהרה (Alarm)- הניתנת על ידי השוער מבחוץ לדלת הלשכה, להודיע שחילוני מתקרב ( למשל הטקס קידושי מועמד).
- נקישה חגיגית– הניתנת על ידי הנשיא המכהן והמפקחים ,לסירוגין ובמחזורים, כאות כבוד בעת קבלת פני נשיא גדול או אורחים חשובים.
- נקישת סדר– על ידי הנשיא המכהן והמפקחים, לפני פתיחת העבודה ובסיומה, או בין סעיף לסעיף בסדר היום, או לעורר תשומת לב לצרכי מסירת הודעה.
- נקישות הדרגה– ע"י הנשיא, המפקחים בעבודתם, הניתנת בהפסקות קצובות ושוות לציון הדרגה שבה עובדים.
- נקישות מיוחדות, כמו כניסת נשיא גדול וכו”.
עצתי לתלמיד החדש מעבר לשימוש בספרי העבודה והלימוד שנמסרו לו לנצל את זכות "השתיקה" שנראתה לו כבתחילה כמגבלה לחדד את חושיו, כאשר הרסן על פיו מחדד את הראיה והשמיעה בתוך הלשכה ומחוצה לה.
כמובן אין הדבר מונע מאותו תלמיד לשאול את החונך ו/או כל אח ותיק, מחוץ לעבודת הלשכה בכל נושא, כדי לחזק את ידיעותיו בסודות הבניה החופשית.
סיימתי נשיא נכבד.