נשיא נכבד אחי כולכם.
מסדר הבונים החופשיים מושתת בין היתר על עקרונות המוסר.
על פי הגדרה זו, על האחים לנהוג תמיד בהתאם לתפיסה המוסרית הזאת, תוך שימת דגש על אהבת אחים; עזרה (מתן צדקה וחסד); ואמת.
עקרונות הדרגה הראשונה בספר העבודה-דרגה ראשונה הינם: עקרונות המוסר, האמת והמידות הטובות.
נושאים כגון אהבת אחים, עזרה ואמת, הוזכרו בגרסאות שונות בעבר בעבודות השונות בלשכה בכלל ובדברי המפקחים ואחי הלשכה, בפרט.
ענייני בדברי מפקח אלו להבין : למה התכוונו כותבי תורת הבניה החופשית למושג: אמת?
לנושא ה"אמת" קיימות תורות ותיאוריות רבות כמו:
- תורת בחינת האמת מול מציאות אובייקטיבית.
- תורה לפיה האמת ניכרת מעצמה ואינה צריכה ראיה.
- תורה לפיה האמת צריכה להתבסס על נקודת מסד ודאית.
- תורת העקביות (קוהרנטיות). בה האמת צריכה להיבחן כתואם לקבוצת טענות המתארת את העולם האמיתי בצורה הטובה והשלמה ביותר, וזה לדעת בוחריה.
- תורת הקונצנזוס הרואה דברים שקבוצה של מומחים בנושא הסכימו עליו שהם נכונים.
- פרגמטיזם שרואה באמת הצלחה של תוצאות מעשיות של רעיון.
כל כך הרבה גישות פילוסופיות שככל שנעמיק בהם מראה את הקושי בבחינת ההבנה מהי בעצם אמת מוחלטת.
סמוך למותו של סוקרטס כתב אפלטון את "משל המערה" הידועה לנו, משל על קבוצה של אנשים הישובים בתוך מערה. אותה קבוצה כבולה בשלשלאות לקיר המערה, כשגבם מופנה לפתח המערה. כל שהם רואים הוא את הקיר. מאחורי הקבוצה מצויה מדורה תמידית המאירה את פנים המערה. בעולם החיצוני עוברות דמויות מול פתח המערה, והלהבה יוצרת צללים הנעים על פני הקיר שהקבוצה מביטה בו. מבחינת תושבי המערה, שמעולם לא יצאו החוצה, או חוו דבר פרט לפנים המערה, הצללים הן דמויות בפני עצמן, הן האמת והמציאות. בפועל, הצללים הם רק שיקוף משני למציאות עצמה, או אם תרצו: מציאות מדומה.
המסקנה היא שעל אף שהאנשים הסתמכו על חוש הראייה כדי להגיע למסקנה לגבי תפיסת המציאות, הרי שבפועל חוש הראייה תעתע בהם. הרעיון שניסה אפלטון להמחיש הוא שכל עוד אנו נתונים למגבלות של התפיסה האנושית המתבססת בעיקר על החושים, לא נוכל להגיע לאמת.
בלוגיקה, במתמטיקה ובתכנות מחשבים, אמת מוגדרת כמצב מוחלט, אך בהגות הדתית והפילוסופית קיים דיון לגבי משמעותה של האמת ובשאלה גם כיצד ניתן לדעת מהי אמת?
משפטים מתמטיים, פסוקים לוגיים, טענות, עמדות, אמונות, וכולי יכולים להיות אמת או שקר.
נשאלת השאלה האם בני האדם בכלל ואנחנו הבונים החופשיים, יכולים להשיג אמת מוחלטת, כאשר אנחנו מועדים לטעות/טעויות בכל רובדי ומשמעיות החיים?
האם ניתן להגיע לרמה של אמת יותר בהירה וודאית?
לדעתי לשאלות אלו אין תשובה ברורה. כל קביעה בנשוא אמת צריכה להיתקל בספקנות.
לכן, כדי שנוכל להגיע לאמת נצטרך במדריכים שיובילו אותנו צעד אחר צעד לחשיפת האמת.
אותם מדריכים ילמדו אותנו להבין את המציאות בה אנו חיים. להשתמש בכלי החשוב ביותר שעומד לרשותנו- השכל. שכל להבין את הרבדים העמוקים של חיינו. אותו שכל מוגבל שיוצר מציאות לא בהכרח שלמה. מצב שגורם לפעמים לסתירה בין מה שנראה בעיננו כטוב ומועיל לבין מה שמוסרי וצודק.
כאן נכנסת לדעתי אחת ממטרות הבניה החופשית ו/או תורת הבניה החופשית, להדריך את אחיה לדרך האמת, המוסר והמידות הטובות שהינם מושגים הכרוכים זה בזה ומהווים בסיס משותף, יחידה אחת נכונה, לבניית אנשים טובים ובונים חופשיים אמיתיים.
סיימתי נשיא נכבד.