נשיא נכבד, אחיי
בדתות השונות אנחנו מבחינים לעיתים על מעשים והתחייבויות, חטאים ועונשים כשכל אלו מחולקים בדרך כלל בין העושה לבין המקום, קרי הבונה העליון מצד אחד, ובין העושה לבין חברו, מצד שני.
במרבית המקרים, אם לא בכולם רואים במעשים הטובים או בחטאים שבין אדם לחברו מעשים הרבה יותר חשובים, אם לחיוב ואם לשלילה.
בטקס הקידושין, כאשר עיני המועמד עדיין מכוסות, הנשיא יורד אל רצפת ההיכל ובפעם הראשונה פונה למועמד ומקריא לו את ההתחייבות של בונה חופשי.
שימו לב אחיי כי לכל אורך ההתחייבות מדובר אך ורק על התחייבויותיו של המועמד כלפי הבניה החופשית וכלפי הבונה העליון או אם תרצו בין המועמד למקום.
"תמיד אחריש ואסתיר ולעולם לא אגלה דבר מסודות הבניה החופשית"
"לא אכתוב את הסודות, לא אדפיס ולא אחרוט".
"הנני מתחייב לשמור ולקיים את דברי החוקה של הלשכה הגדולה"
"וכי אחלל התחייבותי לאחד מאלה אשא בעונש וכו…"
אין שום אזכור להתחייבות כלשהיא כלפי האחים. כמובן זאת מפני שטרם נגלה לפני המועמד האור המסוני.
הטקס ממשיך ומתקדם ובסופו, בדברי הנשיא, אנחנו מבחינים שדבריו מסכמים למעשה את הטקס כולו, את מהותו ואת העיקרים של הבניה החופשית.
הוא מתחיל בתיאור התנהגותו של האח החדש כלפי הבונה העליון וממשיך להתחייבויותיו של האח החדש כלפי אחיו, קרי בין אדם לחברו.
נאמנות, משמעת, התנהגות בענווה, היענות ללא היסוס לכל קריאה, ציות לכל החלטות האחים ועוד.
ובסוף דברי הנשיא, אנחנו מוצאים יעוץ והכוונה לאח החדש בינו לבין עצמו. להסתכל פנימה, למעשים בחיי היום יום שיוסיפו לו כבוד ויביאו תועלת לסביבה.
שני החלקים של דברי הנשיא, בהתחלה ובסוף הטקס, כביכול שונים כל כך במהותם הם למעשה החוט המקשר לכל אורך טקס הקידושין בו מצהיר המועמד עם תחילת הטקס במי ישים את מבטחו ועם התפתחות הטקס מגיע האח החדש להבנה כי מהותה של הבניה החופשית היא בהסתכלות משולשת אל המקום, אל חבריו או אחיו ואל עצמו. והשלמת משולש זה יביא את האח לשלמות.
וכמו שמעשים בין אדם לחברו לטוב או לרע הם החשובים כך אני רואה בדברי הנשיא את החלקים החשובים שצריכים להנחות את האח בהתנהגות והתייחסות של אח כלפי אחיו, בהרמוניה, בנאמנות, בהיענות בעת צרה ובמשמעת הבלתי מתפשרת בלשכה.
05/2014
דבר המפקח השני אלי ברששת