כמנהגי בתפקיד מפקח השני אחלוק אתכם את שעבר עלי היום.
במסגרת עבודתי בחדרי הניתוח אני נוהג להכשיר מתמחים חדשים. היום התחלתי בהכשרת מתמחה נהדרת שבטוח אני שתהפוך לרופאה מופלאה.
המתמחה קיבלה אשה שאמורה היתה לעבור פעולה והופנתה על ידי רופא נחשב בקהילה. אותו רופא אבחן בעיה כלשהי ולכן הפנה את האשה. המתמחה שמה לב שאבחנת הרופא לא היתה מדויקת ואולי אף שגויה. היא רצה אלי וחלקה איתי את מסקנותיה וכמובן שהסכמתי איתה. המתמחה רתחה מזעם והחלה להכפיש בלי לשים לב את אותו רופא. עצרתי אותה מיד והטפתי לה מוסר ש:
א. כולנו יכולים לטעות.
ב. אין מכפישים רופא /אדם אחר מכמה סיבות. ראשית היא תימצא. יום אחד במקומו ויתכן שתטעה כמוהו ושנית הכפשת קולגה שקולה להכפשת המקצוע עצמו.
ג. ניתן בשיחה ידידותית עם הקולגה המפנה לפתור את כל העניין לטובת המטופלת והרופא המפנה.
לאחר הטפת המוסר צץ בראשי, שבלי לשים לב ראשוני הבונים החופשיים קלעו בדיוק לעניין. זה כבר לפני מאות שנים והדבר הזכיר לי קטע מפואמת רגיוס אותו קראתי לפני מספר שנים.
אותה חוברת מופלאה, שניתנה לי ע״י אחי היקר שלמה פרין ושהודפסה ע״י לשכת שמשון מאשקלון.
מרבית המנהגים והחוקים המסונים מצויים בתעודות עתיקות הקרויות חוקות גותיות
הקדום מבין חוקות אלו הוא כתב יד הקרוי פואמת רגיוס שנכתב בשנת 1390
חלק ניכר מהפואמה מוקדש לחמישה עשר סעיפים וחמש עשרה נקודות הקשורות להתנהגות הבנאים.
הסעיפים קובעים כללים בעלי ערך מוסרי ומכוונים בעיקר לרבי הבונים ולנשיא. סעיפים אלו מציינים כיצד על הנשיא לנהוג וכיצד על החברים לנהוג כלפיו. חמש עשרה הנקודות מתייחסות לחברים בונים.
החוויה עם המתמחה הזכירה לי את סעיף 12 ואני מצטט:
״הסעיף השנים עשר מכובד מכולם
עבור כל הבונים באשר הם שם
לעולם לא ישחית עבודת חברו
אפילו אם כך הוא יציל את כבודו
במילים נכבדות ישבח המלאכה
בעזרת אלוהים יעשה בחכמה
אך תקן זאת היטב כפי שתוכל
בלי ספק בין שניכם העניין יטופל״
ובמילים אחרות – תיקון או השלמת עבודתו של בעל מקצוע אחר אסור שיבואו תוך השמצת מי שעשו במלאכה עד אותו רגע כדי למנוע הוצאת שם רע למקצוע כולו.
וכך אחי הבנייה החופשית מחלחלת לחיי אני ולחיי כולנו בלי שנשים לב.
17 בדצמבר 2020