בבניה החופשית אנו לומדים כי בלי אמונה אין אנו יכולים לעמוד במתחים ובקשיי החיים. אמונה פירושה להאמין בכוח עליון, אשר תיכנן את היקום, וכן בקיום ערכים מוסריים ורוחניים המהווים הן קנה מידה והן מטרה בחיינו.
אנו לומדים גם כי לבניית חיים ערכיים דרוש גם יושר. כיום, ניתן לראות בכל שטחי החיים, כולל לצערנו גם בתוך מסדרנו, כי ישנם אנשים, שלאחר שקיבלו על עצמם התחייבויות של כבוד, מפירים התחייבויות אלה ומשתמשים במעמדם והשפעתם הציבורית, לצבירת רווחים אישיים.
אחד הלקחים החשובים ביותר שהבניה החופשית מטיפה להם היא אהבת האדם והידידות, אותה אנו מכנים "אחווה". האחווה והידידות כלפי האדם הם אולי תמצית התורה המסונית כולה.
להיות ידיד לאדם באשר הוא אדם, ללא הבדל דת, גזע, צבע או מעמד – זאת היא תמצית הבניה החופשית ואם לא ניתן להשיגה בבת אחת, חובה עלינו לשאוף ולהשיגה בהדרגה תוך עבודה עצמית מאומצת ומתמשכת.
הידידות איננה מתבטאת באוסף של וויתורים כי אם ברוח יצירתית.
הרשו לי לסיים בציטוט של קטע מתוך שירו של ג'ובראן חליל ג'ובראן "על הידידות":
"ידידך הוא מענה למאוויך
הוא שדה בו תזרע באהבה ותקצור בהודיה.
הוא השולחן לסעודותיך, והאח למולו תחם.
הן אליו תבוא ברעבך, ולמען מצוא שלווה תחפשנו."
אחיי, הבה לא נפסיק לחפש ולשאוף לקיום אותה ידידות בין כל בני האדם ובוודאי ובוודאי שבין כל אחי המסדר.
2 במרץ 2017