היום 21 במרץ. היום התעוררנו באביב. אנו בחצי הכדור הצפוני. אלה שבדרום הכדור מתעוררים היום לסתיו.
חווינו את נקודת השוויון.
נקודת שוויון היא מושג אסטרונומי שמשמעו הזמן בשנה שבו חצי כדור הארץ הדרומי והצפוני מוארים במידה שווה, ולפיכך אורך היום ואורך הלילה שווים. המונח הלועזי ליום השוויון – equinox נגזר מהמילה הלטינית שמשמעותה "לילה שווה".
בצהריי היום לאורך קו המשווה בעת נקודת השוויון השמש נמצאת בזניט. גאומטרית, נקודת השוויון היא הזמן היחיד שבו יש זווית ישרה בין ציר הסיבוב של כדור הארץ לבין הקו הדמיוני המחבר את מרכז השמש עם מרכז כדור הארץ.
במצריים הקדומה נבנה הספינקס כך שפניו מביטות אל עבר הנקודה בה זורחת השמש ביום השוויון.
יום השוויון מסמל את יום תחילת האביב ובמהלך ההיסטוריה סימן את תחילת השנה בתרבויות שונות. השנה העברית למשל, החלה תמיד ביום הזה, בחודש ניסן, שהיה החודש הראשון למניין החודשים בתקופת המקרא. בעבר, גם השנה האזרחית החלה באביב ומאוחר יותר, תחילת השנה האזרחית הועברה לחודש ינואר.
אנו הבונים החופשים שווים על הפלס. אנו מנציחים את ערך השוויון. נקודת השוויון הזאת מונצחת, לדעתי, בלוח הדרגה הראשונה.
אנו נראה את השמש והירח זה מול זה. בסימטריה ועל אותו קו מפולס. כל אחד מהם מקבל את אותו הכבוד ואותו המעמד. כל אחד מקבל חלק שווה על הלוח כמו שמקבלים גם חלק שווה בשעות היממה.
מעבר ללוח הדרגה נוכל להשליך את השוויון בין לילה ויום גם עם רצפת השחור לבן שבהיכל. גודל מרצפת שחורה הזהה לזה הלבנה. שוויון.
כאשר היום קרני השמש ניצבים ב-90 מעלות לקו המשווה, אין צל לאדם העומד שם. ממבט על הוא נקודה במרכז עיגול כדור הארץ. הסמל אותו נראה על המזבח. הנקודה במרכז העיגול התחום בין שני קווים מכל צד. קווים המייצגים את ימי ההיפוך. שוב – נקודת השוויון. נקודה המייצגת את מעגל החיים. יום השוויון הסתווי המייצג את המוות ומולו, באותה הנקודה, יום השוויון האביבי המייצג את הלידה מחדש. גלגל החיים.
אביב הוא תחייה מחודשת של הטבע. אביב מייצג את החדש. גם שמה של העיר תל אביב מכיל קצוות. תל – אתר ארכיאולוגי – ישן. אביב – חדש. שם שניתן לעיר בכדי להוקיר את בנימין זאב הרצל. הרצל כתב חזון וקרא לספרו ״אַלְטְנוֹיְלַנְד״ (Altneuland). ארץ ישנה חדשה בגרמנית. נחום סוקולוב תרגם ישן חדש: תל אביב.
אביב אף הושאלה לציון התחדשות ונעורים באדם, כמו בביטויים "אביב נעוריו" או "אביב ימיו", וכן לציון מאורעות היסטוריים שבהם התחדשות, כמו ״אביב העמים״, ״האביב הערבי״ או ״אביב של פראג״.
האביב אצל מיני יונקים רבים היא עונת הייחום והרבייה. מותאמת לכך שתנאי הסביבה יהיו הטובים ביותר עבור ההיריון או הוולד, עם מספיק מים ומזון וטמפרטורה נוחה. זמן של תחייה.
כשהתבואה במצב אביב, טרם גמר ההבשלה, אז צבעה ירוק וגרעיניה רכים. גם בלשונות השמיות האחרות, נקשר השורש א־ב־ב, המשותף בעברית גם למילה "אֵב" – צמח צעיר ורענן, למשמעויות של צמיחה.
״וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל.״ (שמות ט׳, ל״א).
השעורה בדרכה להבשיל לקראת פסח. גבעול השעורה מתייבש והופך חלול כאבּוּב. אָבִיב הִגִּיעַ, פֶּסַח בָּא! הבשלה שתפתח את עונת הקציר. הבשלה שתביא את ״קורבן העומר״ בט״ז בניסן. ״וְאִם תַּקְרִיב מִנְחַת בִּכּוּרִים לַה׳ אָבִיב קָלוּי בָּאֵשׁ…״ מנחה יחידה מבין המנחות שדורשת קלייה. לכן, לאחר קצירת השעורה היו מביאים את השיבולים לעזרה, חובטים אותם בקנים כדי להוציא את הגרעינים, ולפני טחינתם היו קולים אותם בכלי חרס או נחושת מחורר הקרוי אבּוּב/אביב. האבוב מתואר כמנוקב נקבים כמין נפה, או כמין כברה כדי לאפשר את חריכת האש.
לא בכדי על סמלה של לשכת אביב נמצא שני שיבולים, אחת בכל צד. לשכה המעניקה לאחיה לבוא על שכרם.
שפר גורלי ואת כל הנאמר עד כה אני חווה בלשכה-אם שלי. לשכת אביב. נולדתי לתוכה כנקודה במרכז המעגל. נולדתי לתוכה והתחלתי להבשיל.
לשכת אביב מס. 1397 נוסדה ב-18 בינואר 1940 בחסות הלשכה הגדולה של סקוטלנד, כשהיא עובדת באנגלית ובהמשך בעברית.
עם ייסוד הלשכה הגדולה למדינת ישראל ב-20 באוקטובר 1953, הייתה לשכת אביב לאחת מ-35 הלשכות המייסדות ומספרה נקבע על 10.
כשאנו נכנסים ללשכת אביב, בודקים שהלשכה נעולה, מסתכלים על שעון ומתחילים בעבודה. אז נדמה במעט את שירה של רחל:
״אביב״
לשרה
הֲשָׁכַחְתִּי תְרִיסִים לְהַבְרִיחַ,
אִם דַּלְתִּי לֹא נָעַלְתִּי כַּדִּין? –
הוּא כִּוֵּן הַשָּׁעָה וְהֵגִיחַ,
וְהֵעִיר, וְהִסְעִיר, וְהִרְנִין.
מַה בֵּינִי – הַשְּׁקֵטָה – וּבֵינֶךָ,
אַדְמוֹנִי, מְבֻשָּׂם, וְנִלְהָב?
אֵיךְ אֵדַע לְהָנִיס מִפָּנֶיךָ
אֶת אֲשֶׁר לִי אָגַרְתִּי בַּסְּתָו?
הַאֶרְגַּז? הַאֶגְעַר בָּךְ בְּזַעַם?
הַאַרְחִיק מִגְּבוּלִי? אוֹ אוּלַי…
אוֹ אוּלַי אֶתְרַצֶּה אַךְ הַפַּעַם,
רַק הַפַּעַם… הַפַּעַם וְדַי!