האמת והשלום ופדיון שבויים
חֶסֶד-וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ; צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ.
אֱמֶת, מֵאֶרֶץ תִּצְמָח
; וְצֶדֶק, מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף.
חֶסֶד-וֶאֱמֶת צֶדֶק וְשָׁלוֹם (תהילים, הלחינה נורית הירש)
" הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ" הוא ניב עברי המשמש משפט מסכם בהצגת מחלוקת וקורא לפשרה או לתקשורת חיובית, בדרך של הבנה וקבלה הדדית גם אם תעמוד המחלוקת בעינה.
עד מלחמת "חרבות ברזל" הייתה החברה שלנו שסועה ומפולגת בין המגזרים השונים ובין המפלגות השונות. כל קבוצה הייתה משוכנעת שהאמת – היא כולה שלה. המלחמה טפחה על פנינו והוכיחה שיש להכפיף את ערך האמת לערך השלום, כי השלום הפנימי בתוכנו הוא מעל לכל, הוא הערובה לחוסננו הלאומי.
חיינו רצופים בדילמות מוסריות. המלחמה הנוכחית מאתגרת אותנו במיוחד בדילמות מוסריות קשות ביותר, שאין להן פתרון קל של בית ספר, כגון:
> האם להמשיך לערוך מבצעים צבאיים נועזים לחילוץ החטופים במחיר הסתכנות רבה של הלוחמים? כאשר אין בידינו מידע מדויק על מקומות המסתור שהאויב מחזיק בהם?
> האם להשמיד בצורה טוטאלית את מנהרות החמאס, בשעה שישנה אפשרות שחלק מהחטופים נמצאים בהן?
> לבצע עיסקת חליפין ולשחרר את אסירי האויב, כולל אלה "עם דם על הידיים", תמורת שחרור השבויים?
> לעצור את הקרבות עד אשר יוחזר אחרון השבויים?
> להעניק סיוע הומניטרי מתמשך לאויב תמורת שחרור השבויים?
כל אפשרות גובה מאיתנו מחיר יקר מאוד. ..כל אפשרות!
ומצד אחר, דחיית הפתרון לדילמה הקשה מסכנת את שלומם של השבויים החטופים ופוגעת קשות בערך המקודש של ערבות – הדדית.
אנו יודעים כי סביבה אנושית – יש לה השפעה רבה על האנשים. האתגר המונח לפתחו של כל אדם לחתור להשפיע לטובה על האנשים שסביבו ולא להיות מושפע לרעה. יש לפעול ברוח דברי הילל: "במקום שאין אנשים, השתדל להיות איש".
מי יתן ולא נצטרך עוד להתייסר בדילמות המוסריות ונשיג במלואן את המטרות שלשמן יצאנו למלחמה.
ומי יתן, וכל השבויים והחטופים יחזרו בשלום, וכל חיילי צהל ישובו לביתם בריאים ושלמים, ושנדע ימים טובים יותר
תודה על ההקשבה
18/1/2024