ערב טוב אחי,
אתמול הסתיים לו חג החנוכה, חג האור.
כדאי לציין, כי חג החנוכה חל בסמוך ל-21 בדצמבר, שהוא יום ההיפוך, או נקודת ההיפוך החורפי שמתחיל להתארך בחצי כדור הארץ הצפוני.
מסופר שהאדם הקדמון ראה שהימים הולכים ומתקצרים וחשש שהעולם הופך לתוהו ובוהו בגלל חטאיו. הוא חזר בתשובה וגזר על עצמו שמונה ימי תענית ותפילה. לאחר שראה שהימים הולכים ומתארכים – הוא שמח על הישועה ועשה לו שמונה ימים טובים שנקבעו לדורות. ואכן חג החנוכה – שחל בסמוך ליום הקצר ביותר – נקרא גם אצל יוסף בן מתתיהו בשם חג האורים. האור של היום המתארך – מגרש את החושך.
מסתבר שלט רק אנחנו, אלא כבר מימי האדם הקדמון חיפשו את האור…
אבל אני מבקש לחבר אותנו לדבר נוסף. אירוע המראה על הקשר בין אחים. פרשת השבוע הקרובה, פרשת וייגש, מספרת לנו את המפגש בין יוסף ואחיו. האחים אינם מזהים את יוסף. האח הבכיר, לא הבכור, יהודה לוקח אחריות ומבקש מיוסף לשחרר את האח הצעיר, בנימין. הנאום אותו הוא נושא בפני יוסף, הדרך בה הוא בחר לשכנע כדי להשיג את שחרור בנימין ראויה ללמידה (ממליץ לעיין בו). ואז, יוסף מתוודה בפני אחיו ומגלה להם כי הוא האח אותו הם נטשו בזמנו, אבל הוא סולח ומוחל ומבקש מהם להביא אליו את כל המשפחה, ואת אביו יעקב כמובן.
הסיפור של יוסף ואחיו העסיק סופרים רבים.
טולסטוי אמר, כי "סיפּור יוסף ואחיו הוא מעשה-אמנות שאין כערכו בכל ספרות העולם".
תומאס מאן כתב יצירת מופת בת ארבעה כרכים על יוסף ואחיו.
רבים נוספים עוסקים בסיפור זה תוך ניסיון להבין את הדינמיקה ביחסים בין האחים.
אם נתייחס לאור, ולחג האורים והקשר בין האחים נגלה כי יש חיבור מעניין בין כל הדברים, ואני אשאיר לכם להרהר בכך.
אסיים בשיר שכתב המשורר דן אלבו:
בְּמָקוֹם בּוֹ אֵין חֶמְלָה
יֵשׁ בּוֹר וַחֹשֶׁךְ
כִּבְתוֹךְ הַבּוֹר הֶחָשׁוּךְ אֵלָיו הֻשְׁלַךְ יוֹסֵף עַל יְדֵי אֶחָיו,
בְּמָקוֹם בּוֹ אֵין חֶמְלָה
יֵשׁ נְבָלִים עַרְלֵי-לֵב, מְלֵאֵי רִשְׁעָהּ וְזָדוֹן
כְּרִשְׁעָתָם וַאֲרִירוֹת לִבָּם
שֶׁל אֲחֵי יוֹסֵף
בְּהַשְׁלִיכָם לַבּוֹר אֶת אֲחִיהֶם הַקָּט
בְּנוֹ אֲהוּבוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אֲבִיהֶם.
נתפלל, כי אחינו ואחיותינו החטופים הנמצאים בבורות ובמנהרות אצל חיות אדם, יזכו במהרה לאור, וישובו לביתם עוד היום.
תודה על ההקשבה.
- אחי המנצח על הטקסים– אנא העמד בין העמודים את אחינו רועי שיספר על רשמיו מטקס הקידושין שלו.
……………………………………….
אחיי,
המחזאי והסופר הרוסי איוון טורגנייב אמר "המוות משחק עתיק־יומין הוא, אך חדש הוא לכל איש ואיש."
״בכל דבר יש לפחות שמינית של מות״ (לאה גולדברג)
בשרשרת האבל בלוויית אח שנפטר, וגם בעבודת אבל בלשכה אנו אומרים בתפילה: "…היה איתנו כל חיינו על פני האדמה, וחזקנו לשאת בעת קיצנו. את משא המוות בלב אמיץ ורוח נכונה…"
- אחי המנצח על הטקסים אנא העמד את האח הנ. יהודה קנדלי אל בין העמודים, לשאת את דבריו בנושא "טקסי אבלות, ותפיסת האגם את המוות."
……………………………………………………..
2 בינואר 2025