ערב טוב אחיי,
אנו חיים בתקופה סוערת, תקופה שמה שוודאי בה זה אי הוודאות. אנו עדים למאבקים חברתיים, דתיים ,עדתיים ולאומיים. נדמה שהכול מתפרק וצריך סדר חברתי חדש.
נדמה לי שמה שכתב קוהלת בזמנו כאילו נכתב רק אתמול- "מַה-שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה-שֶּׁנַּעֲשָׂה, הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה; וְאֵין כָּל-חָדָשׁ, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֹּאמַר רְאֵה-זֶה, חָדָשׁ הוּא: כְּבָר הָיָה לְעֹלָמִים, אֲשֶׁר הָיָה מלפנינוּ. אֵין זיכרון, לָרִאשֹׁנִים; וְגַם לָאַחֲרֹנִים שֶׁיִּהְיוּ, לֹא-יִהְיֶה לָהֶם זִכָּרוֹן–עִם שֶׁיִּהְיוּ, לָאַחֲרֹנָה."
הערב אחיי, אני רוצה לקחת אותנו אחורה בזמן לראשית הבנייה החופשית באירופה, לתקופת ההשכלה.
יש האומרים שכוח המניע של הבניה החופשית היה תקופת ההשכלה. בקביעה זו קיים קושי כיוון שהבניה החופשית לא רק צמחה על רקע תקופה זו, אלא שימשה גם כגורם מסייע בעיצובו.
תקופת ההשכלה או תקופת הנאורות, היא התקופה בין השנים 1650-1800. עיקרה של תקופת ההשכלה היה קריאת תיגר על המשטר הישן, קריאת תיגר כנגד ההירארכיה החברתית הקפואה והמאובנת. זכויות היתר ללא החובות של המעמדות העליונים, קרי המלוכה, כנסייה והאצולה, כנגד חלוקת הרכוש שרוכזה בידי מעמדות אלה. אך עיקר המחאה כוון כנגד מקור הסמכות והחוק. המשטר הישן האמין כי מקור הסמכות והחוק נובעים היישר מהאלוהים.
במאה ה-18 צרפת היתה המובילה בתחום המחקר במדעי הטבע והטכנולוגיה. מעמד זה בא לה במיוחד בגלל תרומתם של הפילוסופים והאנציקלופדיסטים. אנשים אלו כתבו את האנציקלופדיה הגדולה ב-35 כרכים שנערכו ע"י דידרו. האנציקלופדיה הייתה גם הכוח המניע בבסיס האידיאולוגיה של המהפכה הצרפתית.
חלק ניכר מהאנציקלופדיסטים היו בונים חופשיים, ובפריז הוקמה אף לשכה מיוחדת של הבונים החופשיים "לשכת תשע האחיות" שהיו חברים בה בין השאר, דניס דידרו- עורך האנציקלופדיה ואף וולטייר שקודש ללשכה לפני מותו.
גם בגרמניה החלו לנשב רוחות חדשות ברוח תנועת ההשכלה, והוגי דעות גרמניים העלו רעיונות חדשניים ותפיסות חדשות.
הן הוגי הדעות הפילוסופים והן האנציקלופדיסטים , לא היו עשויים מקשה אחת. לא כולם היו אקדמאים, אך כולם ניסו ליצור אקלים דעות חדש באירופה וסדר יום חדש, ונעזרו במידה רבה, בתגליות מדעיות והמצאות חדשניות ומהפכניות, בתחומים טכניים וחברתיים כאחד. חידושים אלו התחוללו בעיקר במדעי הטבע, במתמטיקה, בפיזיקה וביולוגיה.
שלושה מתוך אנשי המדע שביססו את התשתית המדעית חברתית :
1. ניקולאס קופרניקוס-אסטרונום פולני שפיתח את הגישה לפיה השמש במרכז.
2. רנה דקארט- מתמטיקאי ופילוסוף צרפתי, מפתח הגיאומטריה האנליטית והוגה המשפט הידוע "אני חושב משמע אני קיים".
3. אייזיק ניוטון פיסיקאי אנגלי ומפתח המכניקה הקלאסית.
אלו הניחו את הבסיס שעליו צמחו מאוחר יותר אנשי ההשכלה.
הפילוסופים עשו כך בעיקר נגד הכנסייה והדת אותה ראו כ"שורש כל רע". גדולתה של תקופת ההשכלה בכך שהיא הצליחה לגרום למוביליות חברתית ויותר מכך, לחילון החברה ולפתיחתה לרעיונות חדשים. יחד עם זאת, יש לזכור שהדבר לא התרחש בבת אחת, לא בקלות ולא בכל מקום. אך הרעיונות החדשים גרמו לריבוד חדש של החברה וליצירת מעמד בורגני שאינו תלוי בחסדי האל אלא בצדק חברתי.
כאשר נשאל הפילוסוף עמנואל קנט, מהי נאורות , הוא ענה במשפט שייהפך לאחד ממאפייני תנועת ההשכלה: "נאורות היא שחרור האדם ממצב שנכפה עליו, במו ידיו, של היותו מיעוט שאינו יכול להבין בעצמו ללא הדרכה וסיוע חיצוניים". הסיבה למצב זה אינה טמונה באי היכולת להבין, אלא בחוסר כוח, רצון ואומץ. קאנט מסיים בקריאה " העז לחשוב".
אך ההשכלה היא יותר מזה, ההשכלה הייתה הומניזם צרוף. גם בנושא זה, הייתה לבונים החופשיים תרומה ניכרת. מרכז הכובד הועבר לאדם באשר הוא אדם, הגדרה המהווה את תמצית ההומניזם. ההשכלה מעודדת את החשיבה העצמית וטוענת לזכות הקניין הפרטי. היא מעלה את הרציונל, אך מכבדת את הסדר העולמי כפי שנקבע ע"י חוקי הטבע. חוקים אלו קובעים כי היקום הוא מעין מכונה משוכללת שתוכננה ופועלת באמצעות מהנדס מעולה, אנו הבונים החופשיים מכנים אותו: המהנדס העליון של היקום , או האדריכל הגדול של היקום.
הפילוסופים עודדו את הסקרנות והחקר וקראו בעיקר לא לקבל כל דבר כמובן מאליו, כי מותר ואף נחוץ לשאול שאלות. חלק מהריטואל המסוני הוא השאלות והתשובות. רק בדרך זו, ניתן ואפשר לחנך אדם לקראת ייעודו – האדם המושלם המועיל לעצמו ולחברה.
מתי אדם טוב יותר ומועיל לחברה? כאשר הוא עצמו מאושר יותר ובטוח ברווחתו הכלכלית והחברתית. התפיסות הצרות של העולם הפיאודלי של ימי הביניים, הלכו ופינו מקומן לתפיסות קוסמופוליטיות כוללות יותר. האדם באשר הוא ,שווה בערכו לאחר, בין אם הוא רופא, איכר או סוחר. לבן או שחור, יהודי או נוצרי, ישראלי או צרפתי. תנועת ההשכלה נתנה לגיטימציה להתארגנויות חברתיות חדשות שלא מתבססות על בסיס דתי שלטוני או היררכי מולד.
כפי שאמרתי אחיי, אין חדש תחת השמש, מה שהיה נכון בזמנו, תקף גם היום.
לסיום אני רוצה להביא שיר שכתבה לאה גולדברג , במסגרת שירי סוף הדרך, הנאבק בתפיסת הזמן של קוהלת:
|
|||
|
|