18.3.21
ערב טוב אחיי,
ראשית אני חייב לומר שזה רגע מרגש.
להתכנס שוב בלשכה, גם אם זה במסגרת מצומצמת ותחת הגבלות, רק עם חלק מהאחים, אך עדיין תוך הסתכלות על חצי הכוס המלאה, זו עדיין התקדמות וחזרה אל השגרה השפויה, אני כולי תקווה שבפעם הבאה נוכל להתכנס ללא שום מגבלות.
בטקס הקידושין, השומר שואל את השוער טרם כניסתו ללשכה, "מי בא הלום?" השוער עונה- "מועמד עני ההולך בחושך , שהמליצו עליו טובות וישרות , אשר הוצע ואושר כחוק וכהלכה בלשכה פתוחה, בא עתה מרצונו הטוב ובנפש חפצה, ומבקש בענווה להכניסו בסוד מסתרי הבניה החופשית הקדומה ולקבל את זכויותיה".
וממשיך השומר ושואל , "כיצד יאמר לקבל זכויות אלה"?
עונה השוער, "בעזרת אלוהים, כי בן חורין הוא ושמו הטוב הולך לפניו".
לאחר מכן, את אותן שאלות , הנשיא מנהל מול השומר, לוודא שמי שנכנס ללשכה הינו בן חורין שהגיע מרצונו הטוב, מתוך בחירה חופשית.
ושוב פעם שלישית, שואל הנשיא את החילוניים כשהם עומדים תחת החופה בין העמודים, אם הם בני חורין והגיעו מרצונם הטוב, כאן כבר עונים החילוניים ישירות לנשיא.
אני רוצה להתמקד אחיי במושג "בן חורין".
מי שקרא את ספרי הארי פוטר בוודאי זוכר את גמדון הבית דובי. הוא היה גמדון בית חריג מאוד שרצה להיות חופשי, אבל שאר גמדי הבית שקשקו מפחד מעצם המחשבה של שחרור מאדוניהם. בתודעתם הם עבדים וכל מציאות אחרת נראית להם לא טבעית וגרועה.
עם ישראל שהיו עבדים במצרים סבלו מאוד ורצו לצאת משם. אבל לא כולם. היו כאלה שכבר התייאשו והתרגלו. הם נתנו לעבדות להשתלט על מהותם והפכו למשועבדים. מבחינה נפשית הם לא היו מסוגלים לצאת ולהיות בני חורין.
רעיון זה תקף לשני הצדדים. כמו שיכול להיות בן חורין שכבר אינו עבד אבל נפשו עדיין משועבדת, כך גם יש עבד שרוחו חופשיה.
כתב הרב קוק ז"ל: "יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות, הנאמן לעצמיותו – בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים – הוא עבד".
בן חורין זה לא לעשות מה שמתחשק. בן חורין זה מי שלא נותן ללחצים ולמורכבות להגדיר את המהות שלו, הוא נאמן לעצמו, לערכיו וכל מעשיו מכוונים כלפי הדרך המובילה לאמת זו.
כאשר אנו מקבלים חילוני ללשכתנו, השאלה אם הוא בן חורין ובא מרצונו החופשי, היא תנאי בסיסי לכל מי שרוצה להצטרף למסדר. לא רק שהמועמד לא מגיע כתוצאה משידול או לחץ כלשהוא, אלא שהוא מגיע חופשי מדעות קדומות. הוא פתוח לבחון דברים על בסיס יושר אינטלקטואלי, ולא פחות חשוב, להיות נכון להכריע באופן מוסרי ולהגן על דעותיו, גם אם הוא בדעת מיעוט.
כשאנו אומרים בן חורין, עלינו להבין שהמילה הזו טומנת בחובה מאבק יומיומי, מאבק בחשקים, בשגרה, ביצר הרע, באגו, בלחץ חברתי. לפני כל פעולה ומעשה, להקדיש מחשבה של המניע והמטרה, זו עבודה פנימית שנמשכת ללא הרף, כמו במיתוס על סיזיפוס הדוחף את הסלע במעלה ההר.
לא בחירות נולד האדם אלא בעבדות, ורק הכוח להשתחרר ניתן לו, ולהשתמש בכוח זה הוא תפקידו עלי אדמות.
אחד הדברים שמטרידים אותי מאוד במיוחד בתקופה האחרונה, הינו ריבוי מקרי האלימות שאנו שומעים השכם וערב.
אלימות ברחובות, במגזר היהודי ובמגזר הערבי, רצח חפים מפשע שכל חטאם שהיו במקום הלא נכון ברגע הלא נכון.
מזעזעת אותי האלימות במשפחה. אלימות פיסית , כלכלית, נפשית, אונס, רצח ושאר ביטויים מזעזעים אחרים שאנו שומעים חדשות לבקרים.
לצערי מה שמשותף לרובם, שהם מבוצעים ע"י גברים ללא הבדל דת , גזע ולאום, מכל המגזרים ללא הבחנה אם הוא עשיר או עני.
קשה לי לדמיין איך אב שמגדל את ילדיו באהבה , שמרעיף על אשתו אהבה, יכול להידרדר למקומות כאלה ולרצוח את אשתו, או את ילדיו.
כשאנו חוגגים שבוע הבא את ליל הסדר ומדברים על יציאה לחופשי, על המושג בני חורין, בואו נקדיש דקה שנייחד אותה גם לאותם ילדים ונשים שלא יודעים מה משמעות המילה בן חורין.
מי שנוהג למוזג כוס יין לאליהו הנביא, שימזוג עוד כוס לכל אותם ילדים ונשים שעדיין נמצאים בכלא, לאו דווקא הפיזי כמו הרגשי, שחוות וחווים התעללות ודיכוי. גם במדינת ישראל , לא רק באפריקה, סודן או מעבר להרי החושך, אלא פה במדינת ישראל, בסביבה הקרובה, בקהילה.
כמו כל דבר בחיים אחיי, הכל מתחיל בחינוך, בואו נתחיל כל אחד בביתו, בואו נדבר על זה עם הילדים והילדות, נסיר את רגשות הבושה והאשמה שכובלות את אותן נשים מלצאת ולבקש עזרה, שגם הן יוכלו לומר שהן בנות חורין.
ברגע שלא נטאטא את זה מתחת לשולחן, אלא כשם שעושים ביעור חמץ, נבער את הנגע הרע הזה מקרבנו, נחנך לשוויון זכויות לכולם, ללא הבדל מין, דת גזע או לאום, נגנה אלימות מכל סוג, נדבר על זה, נחשוף ולא נעלים עין, רק כך אחיי נצליח להביא שינוי.
תודה על ההקשבה.