ערב טוב אחיי,
ראשית , אני רוצה להודות אחיי, לכולכם על הטלפונים, ההודעות התמיכה והאהבה שהרעפתם עלי.
זה מחזק להיות שייך למשפחת הכוכב , לדעת שיש מי שיתמוך ויעזור גם ברגעים קשים, תודה אחיי.
אני גם רוצה להודות לאחי דרור, הנשיא שקדם , על התמיכה, ההכוונה וכמובן מילוי המקום בעבודה הקודמת, בעזרתו של אחינו המזכיר מוקי שגם לו אני שולח את רגשי הערכתי.
הערב אחיי אני רוצה להביא מדברי ההכתרה של נלסון מנדלה בשנת 1994, אשר בחוכמתו הרבה הבין והדגיש את המהות הרוחנית של כל אדם, ואת הפחד המעכב ועוצר אותנו מלהצליח בגדול.
"הפחד העמוק ביותר שלנו, אינו מפני חוסר היכולת.
הפחד העמוק ביותר שלנו, הוא הידיעה שעוצמתנו אינה ניתנת למדידה.
האור, ולא הצד האפל שבנו, הוא שמעורר בנו חרדות.
כל אחד שואל את עצמו, מי אני שאוכל להרשות לעצמי להיות כל כך מבריק, מוכשר מאושר.
למעשה, מי אתה שתרשה לעצמך לא להיות כזה?
אנחנו ילדים של אלוהים.
כשאנו בוחרים לשחק את המשחק בקטן, אנחנו לא משרתים את העולם.
אין שום דבר נאור או מואר בצמצום האישיות שלנו, רק כדי שאחרים ירגישו נוח בחברתנו.
נולדנו לממש את הקסם האלוהי הגלום בנו.
הוא לא גלום רק בחלק מאתנו, כל אחד נושא את הקסם הזה בתוכו.
כאשר אנו מרשים לאור הפנימי שלנו לזרוח,
באופן בלתי מודע, אנחנו מאפשרים לאחרים לעשות אותו דבר.
כאשר אנחנו משתחררים מהפחדים שלנו, הנוכחות שלנו משחררת אחרים".
אחיי,
עצם הקיום האנושי, הוא מצב של אי שלמות, אחד הדברים שאני הבנתי בבניה החופשית, תוך כדי עבודה יומיומית על אבן הגוויל , שבעצם אנחנו מושלמים באי שלמות שלנו.
לולא היו לנו חולשות, לא היה לנו על מה לעבוד במרוצת מסע החיים שלנו, התכונות הפחות ממושלמות שלנו הן בעצם אוצרות יקרי ערך הטומנים בחובם את שערי המעבר לגרסאות נעלות יותר של בני האדם שהננו כעת.
אי השלמות מקנה משמעות לחיינו, היא מקנה לנו משימה אחת מרכזית: לצאת למסע שיחזיר אותנו ל"אני" המקורי, האידיאלי, שעמו נולדנו, ולחזור ולהיעשות בני אדם שאנחנו באמת.
לולא החולשות האנושיות, לא היינו צריכים לעשות מלאכה פנימית. דווקא המלאכה הפנימית הזאת, היא שמחברת אותנו מחדש לגדולה האישית שלנו.
הבנייה החופשית, מלמדת אותנו, שכל עוד אנחנו על הדרך, המסע לא הסתיים, עלינו להתמסר לתהליך תמידי של גילוי עצמי, תהליך שלא מסתיים לעולם.
במהלך טקס הקידושין, וגם בהמשך הדרך בבניה החופשית, מוצבת בפני כל אחד מאתנו הדרישה להתבונן אל תוכנו פנימה ולעצב את עצמנו על פי עקרונות המוסר אותם קיבלנו עלינו.
אריק פרום, שהיה פסיכולוג ופילוסוף יהודי, מראשי הזרם ההומניסטי, אמר:
" משימתו העיקרית של האדם בימי חייו היא ללדת את עצמו, להוציא לפועל את ההבטחה הטמונה בו".
תודה לכם על ההקשבה.