אתגר השואה / א.ב. יהושע
עם זאת עלינו גם להיזהר, שלא לאבד את קנה המידה, ולא למדוד את הכל מתוך השוואה אל השואה. כנושאי הבשורה האנטי-נאצית עלינו לחדד את רגשותינו ולא להקהותה. כי עלינו לזכור, שעובדת היותנו קורבנות – עדיין אינה מקנה לנו מעמד מוסרי. הקורבן אינו הופך להיות מוסרי עקב היותו קורבן. השואה על העוול הנורא שעשתה לנו, לא נתנה לנו תעודת יושר נצחית. היא הפכה רק את הרוצחים ללא מוסריים, אבל לא הפכה את הקורבנות למוסריים. כדי להיות מוסרי עליך לעשות מעשים בעלי אופי מוסרי, והמבחן לכך הוא יום יומי ומתמיד. ניסיון השואה ככל שהוא ניסיון יהודי מובהק, יש לו משמעות נצחית לגבי האנושות כולה. גם אם יחלפו שנים רבות, ישוב האדם ללמוד תקופה זו, כי מאורעות מלחמה נוראה זו הרחיבו את מושג האדם, את אופק אפשרויות האדם. נכון, תמיד ידענו שהאדם מסוגל לעשות הן את הרע הנורא ביותר והן את הטוב הנפלא ביותר; ואף על פי כן השואה גילתה לנו תהום חדשה של רע, שאליה מסוגל האדם להגיע, אבל גם את כוח עמידתו. מוזאלמנים במחנות הריכוז, אשר מבחינה ביולוגית נחשבו כ"מתים", עדיין הכריעו הכרעות מוסריות, וחילקו את פת הלחם האחרונה שלהם עם זולתם. בצד הייאוש הנורא יכולה אפוא להיוולד גם תקווה.
אנו שהיינו שם, ויצאנו משם, יכולים, ולדעתי חייבים, להרים את נס האמונה באדם ואת נס המוסריות.