אמרו חז"ל, עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו מעשיכם.
אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים בהבל וריק, אשר לא יועילו. הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם.
נמצאנו למדים, כי עלינו לפשפש במעשינו ולבדוק את דרכינו ולראות מה ניתן לעשות כדי לשפר את דרכינו.
כידוע, יום הכיפורים לא מכפר על עבירות שבין אדם לחברו עד שירצה את חברו.
כלומר, היחסים וההתייחסות בין אדם לחברו, מעלתם אצל בורה העולם גדולה יותר אף מן היחסים שבינו לבין האדם.
אחד הדברים הנעלים, אך הקשים לקיים ביחסים אלו, היא החכמה והתבונה לדעת לוותר.
מידת הוותרנות מעידה על אופיו של האדם, אך יותר על מידותיו. ואמנם, מידה זו דורשת הקרבה והתמודדות עצומה, לעמוד מול אותם דחפים ונטיות להשיב מלחמה שערה, ולדחותם.
ולכן גם שכרה גדול מאוד, כפי שנאמר "כל המעביר על מידותיו, מכפרים לו על כל פשעיו"
תכלית האדם היא להגיע לתיקון המידות, היינו, שלא תהיה נטייה ורצון לרע. ובעובדה זו יש הבדל רב בין בני האדם. ישנם בני אדם הנולדים בטבע טוב ונקיים הם בד"כ מנטיות רעות בנפש, ועפ"י רוב בא זה בירושה מאבותיהם… אבל ישנם אנשים, שנולדים בטבע קשה ומידות מגונות והם מוכרחים לעמול במידה רבה לכבישת המידות, כלומר, שאינם יכולים לבטל מיד את הנטייה שלהם לרע,
אלא, מתגברים על יצרם ושוברים תאוותם הרבה בעמל רב ובעבודה גדולה.
נידמה כי דורנו זה נולד בטבע קשה ובמידות מגונות, אנו צודקים תמיד,אנו המבינים הגדולים, אשר כל הסובב אותנו נחשב לכלום, פוגעים ומעליבים, קשה לנו לקבל את דברי חברינו, כל שכן תוכחה ומוסר.
שמחים אנו בכישלון חברינו ונהנים מעלבונם, ותרנים אנו בממון חברינו וקמצנים בממוננו.
מאידך, עובדים אנו על מידותינו. מושפעים אנו במעשי חסד, ומוכנים לעזור ככל יכולתנו לחברינו בשעת צרה.
אחיי, אם נשכיל לדבוק במידת הותרנות, לאהוב את הזולת, לשמור על כבודו, להשפיע עלו חיבה ולתקן את דרכינו, ממילא נגרום לאהבת הזולת ולתיקון היחסים בין אדם לחברו, דבר שיביא לאחדות בנינו, שהרי כבר לימדו אותנו רבותינו: אין כוחנו אלה באחדותנו. זהו חשבון הנפש האמיתי, להכיר במידות המגונות להתמודד עמם ולהפוך אותם למנוף, שיאפשר לנו להתבונן ולעמול כדי לעקור אותם מהשורש, באופן שיהיה תפארת לעשויה ותפארת לו מן האדם.
שלמה פרין
דבר נשיא לשכת הכוכב,
בעבודה שהתקיימה ב 16/12/04

