הכעס.
מסופר על רב גדול שלפני מותו אמר לבנו צוואה חשובה.
"בני היקר,כל פעם שמידת הכעס תתפוס אותך, אל תוותר, תחכה יום מבלי לעשות דבר ולאחר מכן עשה מה שנראה לך לנכון"..כך הבטיח הבן לאביו.
עברו מספר שנים מאז ועקב עיסוקו של הבן היה עליו לנסוע מעבר לים….
אותו בן השאיר מאחוריו את המשפחה ונסעה לכמה שנים.
אותו בן רצה להפתיע את משפחתו ולא סיפר להם על חזרתו המוקדמת .
כאשר הגיע הביתה ,שמע מהחלון את אשתו מצחקקת עם איזה גבר,כאשר הסתכל מהחלון ראה אותה לא רק שמצחקקת אלא גם מחבקת אותו בחוזקה רבה.
…אותו בן החל להכין את חרבו להרוג את אותו בחור, הכל כבר היה מוכן לביצוע,אך לפתע נזכר בצוואתו של אביו להמתין יום.
אמר בליבו" אמתין יום אחד ואם לא יעזור אהרוג אותו".יותר על העניין והלך להתאכסן באכסניה מפאת כעסו הרב.
באותו ערב הגיע לבית המדרש הרגיל בו היה מתפלל ואת מי הוא רואה יושב ליד רב בית המדרש?…..אותו בחור שרצה להרגו בבוקר."מאיפה יש לו החוצפה להופיע כאן?"תהה בליבו.
לפתע רב בית המדרש צעק לאותו בחור צעיר ולמתפללים" ראה בחור יקר,הנני רואה את אביך שהגיע ממרחקים ארוכים ברוך השם, לך אמור לו שלום"
הבחור מסתובב וצועק "אבא???!!" ,והחל לרוץ לחבקו.
תראו מה הכעס יכול להביא אותנו ..עד לכדי איבוד עשתונות.
כאשר אתה כועס ,פשוט אל תעשה דבר,תן לו להיות אבל בשום אופן אל תפעל"
אם תמתין שעה ,יום ,שבוע..תראה לפעמים שכעסך בכלל מיותרת ולא נכונה.
מסקנה: בשעת כעס גדול, בכדי למנוע פעולה מתוך תחושת איבוד עשתונות
שעשויה להוביל למעשה עליו תצטערו, אל תעשו כלום ,
תמתינו עד שכעסכם ישכך, ואז תגלו שברוב המקרים כעסכם היה מיותר.
שבת שלום אחיי.
שלמה פרין.
14/07/2016