הזקנה בשבח
קהלת. טוען וסבל' הבל היא "זקנה
וסופרים. דעות הוגי אחריו חוזרים וסבל" הבל היא "זקנה
חושב אני אך המלך, שלמה של תובנתו על לחלוק עומד אינני
עמוקה. אמת גילה שוב שקהלת
האמירה אבל שמחה" לא היא קנה "ז כי נכון דהיינו,
המידה. באותה נכונה שמחה" היא קנה "ז
אומלל או מאושר אינו האדם שלעולם אמר רווקו לה דה פרנסוה
לו. שנדמה כפי
יכולים ים ט פעו דברים זה, משפט מבינים אנו אין בצעירותנו
תהומה. להורידו או למרומים רוחנו מצב את ת להעלו
גדולות, שמחות מאפשרת לא אמנם הזקנה
בנקל לא חיים ולמוד בימים בא שאיש העובדה מכך חשובה אך
שחרה. במרה ישקע
בכל אותו תלווה האומללות בחלקו, שמח להיות דיו חכם שאינו מי
ילך. אשר
אחיי. שלום שבת
פרין. שלמה
221//12/22