7.5.2026
נשיא נכבד, אחי כולכם,
נפתלי הרץ אימבר והזוג לורנס ואליס אוליפנט היו דמויות חריגות שלא לומר אֶקְסְצֶנְטְרִיּוּת. טיפוסים מסוג זה חורגים בהוויית חייהם והתנהגותם מהנורמות המקובלות. יש שיאמרו עליהם שהם תימהוניים או מוזרים, אך בכול מקרה יוצאי דופן. סגנון חייהם שונה, ייחודי ולעיתים יצירתי.
הצרפתי אמיל דורקהיים (Émile Durkheim), מאבות המייסדים של הסוציולוגיה המודרנית, טבע ופיתח את המושג נורמה חברתית. בקטגוריה זו נכללים הן ציוויים מוסריים כגון איסור על רצח והן מנהגים כגון נימוסי שולחן. עבור דורקהיים, נורמות הן הבסיס המוסרי המשותף היוצר את ה"דבק" המחזיק את "הביחד החברתי" ומאפשר לאנשים לחיות בשיתוף פעולה. דורקהיים הוסיף וטען שנורמות חברתיות הן ישויות חיצוניות ליחיד שנולד לְתוֹכָן ואלו כופות את עצמן עליו.
תפיסה כזו תתקשה לכאורה להתמודד עם מְפֵרֵי הנורמות מה שמוגדר בסוציולוגיה כ"סטייה". אך בהפוך על הפוך דורקהיים וממשיכי דרכו רואים בסטייה לא רק כבלתי נמנעת, אלא כנחוצה וחשובה לתפקוד החברתי[1]. וכל זאת למה? – לטענתם מְפֵרֵי הנורמות מחזקים את הגבולות המוסריים. כיצד? – כאשר מישהו מפר נורמה החברה מענישה אותו וכך מרעננים לכול השאר מהם הכללים.
יתרה מזו, דורקהיים טען שהסוטה של היום יכול להיות יוצר הנורמה של המחר. הוא מביא לדוגמה את סוקרטס שנחשב למפר נורמות מקובלות באתונה בזמנו, אך מעשיו הובילו לנורמה חדשה – הזכות לחופש המחשבה שאנו נהנים ממנה עד היום. דורקהיים מסביר כי כדי שתהיה אפשרות לשינויים חיוביים המערכת החברתית חייבת להיות "גמישה" מספיק ולאפשר סטיות. אם הנורמות יהיו קשיחות מדי, החברה תִּקְפָּא על שמריה ולא יתכנו רפורמות חברתיות. הסוטה אינו רק "עבריין", אלא לעיתים "חלוץ" (Avant-garde) שמסמן לחברה לאן עליה להתקדם. הסטייה אם כך היא פונקציונלית. היא משמשת כמצפן, אך גם כמנוע לשינוי, והיא זו שמאפשרת למוסר החברתי לא להתאבן ולהישאר רלוונטי לאורך זמן.
נקודת מבט כזו מאפשרת לראות באור מעט שונה את פעילותם היצירתית של שלישיית "השובבים" אימבר והזוג אוליפנט שחלומותיהם ומעשיהם, ככול שהיו הזויים בשעתו, התממשו גם אם בחלקם.
ובאשר לנו מנקודת מבט זו – אלו "סטיות" אנו הבונים החופשיים, המקדשים נורמות התנהגות קפדניות, מאפשרים על מנת לא לְהִתְאַבֵּן ולהישאר רלוונטיים?
עידוד למחשבה בכיוון זה ניתן למצוא בדבריה של השחקנית האלמותית קתרין הפבורן (Katharine Hepburn), אסוציאציה שעולה שחושבים על אליס אוליפנט. הפבורן, מהשחקניות הבולטות של הוליווד במשך עשרות שנים, דור שני ללוחמות פמיניסטיות גילמה נשים חזקות, עצמאיות ומרדניות. וכדבריה: אם את מצייתת לכול החוקים, את מפספסת את כל הכיף."[2]
סיימתי נשיא נכבד.