בחדר הגדול והנאה דלקו ארבעה נרות ,האווירה הייתה כל כך שקטה ורגועה שהיה ניתן לשמוע אותם מדברים .
הראשון אמר, "אני שלום, אך אף אחד לא יכול לשמור עליי דולק, אני מאמין שאני אכבה בקרוב "
ואכן הלהבה דעכה במהירות עד שכבתה לחלוטין .
הנר השני אמר "אני אמונה ונראה שאני לא חיוני, כך שאין סיבה שאשאר דולק".
כשהוא סיים לדבר הרוח שנשבה מהחלון כיבתה את הלהבה שלו .
הנר השלישי דיבר בתורו. "אני אהבה, אין לי את הכוח להישאר דולק ,
אנשים שמו אותי בצד ,הם לא מבינים בכלל את החשיבות הגדולה שלי,
הם אפילו שוכחים לאהוב את הקרובים ביותר אליהם, ומחכים שאני אכבה .
ילד קטן שנכנס לחדר במקרה וראה את שלושת הנרות כבויים ,שאל אותם :
"מדוע אתם כבויים ?? אתם אמורים לדלוק עד הסוף".
לאחר שסיים לומר את דבריו הוא החל לבכות בכי מר.
הנר הרביעי פנה אל הילד ואמר : "אל תבכה, אל דאגה כל עוד אני בוער ניתן להדליק מחדש את כל השאר, אני התקווה ."
בעיניים נוצצות מהתרגשות , הילד לקח את הנר של התקווה והדליק את הנרות האחרים.
להבת התקווה בתוכנו אסור לה שתכבה לעולם בכדי שכל אחד ואחד מאתנו יוכל לשמור על תקווה, אמונה, שלום ואהבה. נר התקווה מאיר את החשיכה של הייאוש.
אל תתנו לו לדעוך בשל כישלונות ומפחי נפש, שימרו עלו מכל משמר.
בעזרתו תוכלו למלא את חייכם באמונה, אהבה, הצלחות, שלום ושלווה.
שבת שלום אחיי.
שלמה פרין.
05/02/2026

