נשיא נכבד בעוד כשבועיים יחול יום ט' באב. היום בו חרב בית המקדש.
עכשיו אין לי כוונה לדבר על החורבן או על הצום.
אני כן אני מתכוון לדבר על היום עצמו. אותו יום אבל לא אותה שנה..
ט באב, שחל בראשון לאוגוסט 1492.
באותו יום מיוחד ביותר התרחשו שני אירועים שאני לא מגזים אישי הנשיא- שינו את פני ההיסטוריה האנושית.
הראשון קרה בבוקר, השני בערב
בבוקר – 1.8.1492 מוציאה המלכה איזבלה, צו המחייב את כלל המיעוטים בשטח הממלכה לעזוב או להתנצר- גירוש ספרד יוצא לדרך.
אבל באותו היום עוד משהו או יותר נכון מישהו יוצא לדרך- באותו הערב יוצא כריסטופר קולומבוס למסע המפורסם שלו לכיוון הודו ובגלל באג בתוכנת הווייז מגיע לאמריקה.
אחי הנשיא, ציינתי כי הצו המלכותי שניתן פנה לכלל המיעוטים בממלכה- מאחר ולנו- היהודים, יש מנהג "יפה" לקחת קרדיט מלא ולא לאפשר אחרים לזכות בתארים ששמורים לנו- בעיקר אסונות ורדיפות.
בעוד אנחנו גאים לומר שגירוש ספרד הוחל כנגד היהודים, זה פשוט לא נכון..
יהודים, מוסלמים וזרמים שונים בנצרות חוו כולם את הגירוש- ללא הבדל באל אותו הם עובדים.
הציווי המלכותי החדש חייב אותם לעזוב מיידי את הנחלות שלהם או להתנצר- חלקם התנצרו, מי באמת ומי למראית עין. וחלקם נאלצו לעזוב אבל בשל העובדה שנאסר עליהם לגור ביבשה- לפתע נפתח בפניהם הים..
נשיא נכבד פרק מרתק ומעלף בהיסטוריה סביב הגירוש בנוי מהעובדה שיהודים רבים מצאו את מזלם על ספינות פיראטים. ספינות פיראטים יהודיות- היידישע פיראט.
ולספינות האלה הייתה מטרה אחת בלבד- לנקום בספרדים.
עשרות ספינות יהודיות החלו לנוע בימים תוקפות את ספינות ספרד ופורטוגל נוקמת את נקמת המגורשים.
ספינות בעלות שמות כמו "אסתר המלכה" ו"שמואל הנביא" נעו בימים- אבל רק בימות החול הספינות האלה הטילו עוגן בשבת, הן החזיקו בתי כנסת קטנים וחלקם אפילו החזיקו מקוואות על הספינה, לא לקחו חיים או פגעו בספינות שלא נשאו את דגל ספרד..
אבל לא רק יהודים היו על הספינות- ספינות הפיראטים קיבלו אליהן גם מוסלמים, נרדפי אינקוויזיציה ואנוסים רבים אשר פעלו בהרמוניה יחד, ללא קשר לדת ולמוצאם של מלחיה.
אחי הנשיא אני אשמח להרחיב בשולחן הלבן מעט יותר בנושא, אבל בינתיים כמה פרטי טריוויה קצרצרים: בין כלל הפיראטים בעולם יש אחווה ושיתוף פעולה, ספינת פיראטים אינה תוקפת ספינה אחרת ומלחים זכו לסיוע אחד מהשני בעת הצורך, ספינת פיראטים נחשבת ממלכה דמוקרטית לכל דבר ולכל המלחים יש זכות שווה בהצבעות, כולל על בחירת הקפטן של הספינה- ללא הבדל במעמדם.
בנוסף ספינות רבות קיבלו את חסותן של מדינות ובעודן שטות תחת דגל המדינה המאמצת- הם קיבלו על עצמם את חוקי הממלכה עליהם.
לא יודע מה איתך נשיא נכבד, אבל:
אחווה כלל עולמית בין כל המלחים
חופש דתי של כל הדתות על הספינות
בחירה דמוקרטית של הקפטן על ידי כלל המלחים
ובאופן כללי כולם שווים על הפלס- על אה סיפון..
כל זה קצת גורם לי לחשוב שבסופו של יום מה פיראט בסה"כ רוצה בחיים: אחווה בינלאומית, חופש להאמין במה ואיך שאתה רוצה והרבה אהבה למלח או לאח שלצידך..
לא יודע, אולי גם אנחנו קצת פיראטים?
השיר: