שולי שינדל – גוטנברג

4.11.21

דבר מנצח- דפוס גטנבורג

נשיא נכבד,

השנה היא 1436 ויוהאן גנספלייש מסתובב ברחובה של עיר. הוא כבר מספר שנים עוסק בתחום הצורפות והתסכול שלו הולך וגואה. הוא לא מוצא את מקומו בעולם, עכשיו שלא תבין לא נכון אישי הנשיא- יוהאן שלנו מאוד טוב בעבודה שלו, הוא נחשב צורף אמין ויעיל, לא מי יודע מה מקורי- אבל היכולת שלו לשלב ולשזור מתכות יחד- יצרו לו שם מסוים וקהל לקוחות יציב. אבל משהו בו בוער..

זה לא מספיק לו. הוא רוצה יותר. הוא יודע שיש לו יותר.

אז יום אחד בשנת 1436 משהו נשבר בו והוא עושה מעשה- בעצם שני מעשים:

הראשון הוא לווה סכומי עתק ממספר אנשי עסקים בעירו ופותח מפעל חדש וייחודי.

השני, כאקט אהבה לאימו, נצר אחרון למשפחתה- הוא בוחר לשנות את שמו לשם משפחתה –

דפוס גוטנברג יוצא לדרך.

אחי הנשיא, אתה, כל אחד מנושאי התפקידים הערב וכמובן חתני הערב- אחינו שמסרו את עבודות הבניין שלהם הגיעו הערב עם נייר מודפס לכאן. נעזרתם בלפחות ספר או מקור מידע אחד לשם כתיבת הדברים ובסוף הערב נעביר את דברינו לאחינו שלמה, לתיעוד בארכיון הלשכה.

כל כך הרבה מידע, כל כך הרבה ידע- אשר נכתב, הודפס והובא לידיעת כל אחד ואחד מאיתנו לשימושנו החופשי ולתועלת העולם כולו. קסם מדהים!

חשבתי שמין הראוי יהיה לומר תודה למי שנחשב על ידי רבים כאבי הקסם הזה..

אז הנה עובדה ראשונה לא ידועה היא שאומנם גוטנברג נחשב אז ועד היום כממציא מכונת הדפוס "המודרנית" אבל האמת שהוא היה השני .

בסין היה הדפוס ידוע כבר 400 שנים קודם לכן: בי שנג (Bì Shēng) המציא בשנת 1030 מכבש דפוס, אך ההמצאה הסינית לא זכתה לשימוש רחב ולא התפשטה ברחבי העולם.

ההמצאה הגדולה של גוטנברג לא הייתה ראשונית, אבל היא בהחלט הייתה מהפכנית- פשוט כי הוא הצליח לשכלל את השיטה הסינית ולהיטיב אותה והכל על ידי הכנסת שלושה פטנטים שהכניס לשיטה שלו:

השינוי הראשון והשני היו עבודה עם מתכות- והן יצירת מסגרת ואותיות ממתכת עמידה. כפי שאמרנו הסינים כבר המציאו שיטה דומה אבל שם השימוש היה בתבניות עץ ייחודיות עליהן חרטו שקעים ובקיעים שאותם לחצו כנגד הנייר, אולם השיטה הזאת הייתה פחות יעילה מאחר והחץ העצום של המכבש שבר וריסק את לוחות העץ לעיתים קרובות מה שמנע הדפסת סיטונאית של ספרים. היכולות והידע המעמיק שלו בצורפות סייעו לו לייצר את לוחות המתכת של גוטנברג.

אגב ההרכב הכימי של המתכת שהוא המציא- הסגסוגת אם תרצה.. הייתה כל כך מדויקת ומקצועית, שעל אף מרחק השנים עד ימנו משתמשים באותו הרכב ביצירת אותיות מתכתיות לבתי דפוס 600 שנים אחרי.

השינוי השלישי היה יצירת מכונת דפוס הרבה יותר יעילה, מהירה ועמידה מההמצאה הסינית- מה שאפשר לבית הדפוס אכן להדפיס כמויות אדירות של ספרים בתקופה קצרה.

עד לפיתוח של גוטנברג כל העתקות הספרים היו נעשות ביד, על ידי אנשי ונשות מקצוע ייעודים- נזירים ונזירות בעיקר אשר הקדישו את חייהם לשימור והפצת הידע- אבל בתהליך ארוך להפליא ולרוב עם טעיות רבות, באופן מובן. בנוסף רובם המוחלט של המנזרים ואנשי האצולה שיכלו להרשות לעצמם את אותו תהליך ארוך ויקר של העתקה ידנית- לא ששו להפיץ ולפרסם את הספרים שיש ברשותם לשימוש הציבור הרחב, כך שהידע נשאר באותה תקופה קרוב לכוח, דת ולשררה, רחוק מההמונים.

ההמצאה של גוטנברג שינתה את מהלך החיים והתפיסה הציבורית בנוגע לחלוקת ידע, חינוך והשכלה אפשרה לעוד ועוד אנשים ונשים להיחשף לידע, לגדול, לצמוח ולהתפתח- האנושות חייבת לו את אחת מקפיצות הציוויליזציה הגדולות והמשפיעות ביותר במין האנושי- האיש שסיפק את האש לעידן הנאורות והרנסנס שיבוא אחריו ובעקבותיו.

לסיום,

הזכויות של יוהאן גוטנברג לקידום המין האנושי הן בלתי נתפסות אבל אם כמה שהייתי שמח לסיים כאן את דבריי לצערי יש סוף קצת פחות טוב לסיפור שלנו.

גוטנברג אולי היה אחד מפורצי הדרך והממציאים הגדולים של חיינו, אבל הוא גם היה אחד מאנשי העסקים הגרועים של זמנו.. הניהול הכושל שלו הוביל לאובדן החברה שלו והמפעל בשלב מאוד מאוד מוקדם- הוא נאלץ למסור את המפעל שלו למשקיעים בעקבות כך. לא נהנה לרגע מההמצאה שלו.. עובדה ששברה את ליבו ועליה התלונן עד יום מותו.

אבל,

אתה מכיר אותי אישי הנשיא לא אשאיר אותך ואת האחים עם טעם מר בפה-

גוטנברג אומנם לא זכה לתהילת העולם שלו בימי חייו, אבל בשנת 1971 הקים פרופסור מייקל הארט (Michael Hart), מאוניברסיטת אילנוי את פרויקט גוטנברג.

הפרויקט הוא מיזם ליצירת ספרייה ממוחשבת (ארכיון דיגיטלי) חופשית באינטרנט, של ספרים ופרסומים שונים מתוך הקלאסיקה האנגלית והעולמית. כיום המיזם מכיל כ-60,000 כותרים.

ברמה המקומית, גם לנו יש מיזם לא קטן "פרויקט בן יהודה"

המיזם הישראלי החל בשנת 1999 ביוזמת אסף ברטוב, שהחל להקליד יצירות עבריות בעצמו, ועלה לרשת לראשונה בשנת 2001 הוא כולל מעל 28,000 יצירות, מאת כ- 1000 מחברים שונים. השנה הפרויקט חגג 20 אחרי שזכה באות הנשיא לפרויקט התנדבות יוצא דופן.

לסיום יצירה מוזיקלית מתאימה, ברמה האישית אני יכול לציין כי היצירה הזאת נוגעת בי באופן אישי מאחר והקטע הנלווה אליה היה מופע הסיום שלי בלימודי הליצנות הרפואית שלי ב2008.

תודה נשיא נכבד.

השיר: